שערי דורא, עם פירוש מבוא שערים – עותק רבני מיוחס עם הערות בכת"י. לובלין, של"ד [1574]. מהדורה ראשונה של הפירוש מבוא ...

שערי דורא, עם פירוש מבוא שערים – עותק רבני מיוחס עם הערות בכת"י. לובלין, של"ד [1574]. מהדורה ראשונה של הפירוש מבוא שערים.

ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש].

העותק שלפנינו הינו עותק מיוחס, בשער הספר ובעוד מקומות ישנן חתימות בעלים רבות וחשובות בכת"י:

1. בראש השער: "מגן הוא לכל החותם בו הק' יאיר בהר"ר יצחק..."

2. בתוך האותיות "שערי" המעוטרות: "אברהם בן מהר"ר משה שליט"א בכרך".

3. מתחת לאותיות "שערי": "ברוך בן משה הכהן".

4. מצד לאותיות "שערי": "אברהם לארידו".

5. בתחתית השער רישום לא מזוהה.

6. בדף הפורזץ רישום בעלות נוסף.

7. בדף ב/א בתוך האותיות המעוטרות: "מהר"ר משה בן החבר ר' מנחם ז"ל בכרך.

8. בדף ד/א בתוך האותיות המעוטרות: "משה בר מנחם שליט"א המכונה משה בכרך.

עד דף כא ישנן הערות רבות בכת"י.

רבי אברהם לארידו: מחכמי גיברלטר במאה ה-19. ממחברי הספר "דת יהודית" (ירושלים, תרל"ח).

רבי משה בן מנדל [מנחם] בָּכרָך, שנודע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (? - י"א באלול ש"ף, 1620): היה רב, פרנס דיין וראש ישיבה בגרמניה. מנהיג קהילת פרנקפורט וראש הישיבה בעיר.

הספר שערי דורא: התחבר במאה ה-13, מספרי הפסק היסודיים והחשובים ביותר בענייני איסור והיתר, והוא מובא פעמים רבות אצל עמודי ההוראה, ה"בית יוסף" והרמ"א. במשך הדורות נכתבו בשולי הגליונות של כתבי היד של החיבור הגהות רבות מאת חכמי הדורות, ראשונים ואחרונים. הידועות שבהן הן הגהותיו של רבי ישראל איסרלן, בעל "תרומת הדשן". על החיבור ועל ההגהות התחברו כמה פירושים מגדולי האחרונים, בהם רבי נתן שפירא, המהרש"ל ורבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים". עד להדפסת ה"שלחן ערוך", היה "שערי דורא" החיבור האשכנזי החשוב ביותר בענייני איסור והיתר. הספר נודע גם בשמות "שערים" (על שם עשרת השערים שבו), ו"איסור והיתר". הספר "תורת חטאת" של הרמ"א מסודר על פי סדר שעריו של ה"שערי דורא". על חשיבותו ותפוצתו הרבה של ה"שערי דורא" ניתן ללמוד מדברי הרמ"א בהקדמתו ל"תורת חטאת": "שערי דורא... מורגל ונמצא ביד כל אדם... שערי דורא תקנו לדורו שהיו גדולים וחכמים, והיו קצור דבריו מספיקים להם... עכשיו בדור האחרון הזה אשר נעתק ונדפס הספר הזה כמה פעמים, כי כל אדם חושק בו לרוב קצורו, ורוצה ללמוד תורת איסור והתר על רגל אחד, ועל ידי זה נפלו הספרים ההם ביד רבים קטנים וגדולים... עשו לספר הנזכר פירושים ותוספות...".

המהדורה שלפנינו היא המהדורה החמישית של הספר (שנדפס לראשונה בקראקא בשנת רצ"ד). מאחר ומהדורות ה"שערי דורא" נדפסו כל אחת על פי כתב-יד אחר, ניתן במידה מסוימת להחשיב כל אחת מן המהדורות שנדפסו בשנות הש' כ"מהדורה ראשונה".

מלבד זאת, במהדורה שלפנינו נדפס לראשונה הפירוש "מבוא שערים" מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש]. הפירוש הוא הן על גוף הספר, והן על ההגהות הרבות שנכתבו עליו. מהרנ"ש אף הגיה את גוף החיבור וגם הוסיף על הגליון "נוסח אחר". במהדורה זו לא נדפסו הלכות נדה, מכיון שלא התפרשו על ידי מהרנ"ש. המהרש"ל בפירושו ל"שערי דורא", בסימן פה, מכנה את המהדורה עם פירוש מהרנ"ש (כשעוד היתה מועתקת בכתבי-יד) בשם "איסור והיתר של מהר"ר נתן".

לובלין, של"ד [1574]. מהדורה ראשונה של הפירוש מבוא שערים. דפוס רבי קלונימוס בן מרדכי יפה.

שנת הדפוס היא על-פי יצחק ריבקינד, דקדוקי-ספרים - ספר היובל לכבוד אלכסנדר מארכס, ניו יורק תש"י, עמ' תכב. ועי' שם על שינויים בקולופון.

קי דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. דפים מקומטים עם כתמים. דף ו' מנותק. עש. כריכה פשוטה מנותקת. שער מאויר - כתמים וחור בחלק העליון.

וינוגרד, לובלין 32.