מהדורת התלמוד הראשונה: מסכת עדויות, בדפוס דניאל בומברג. ויניציאה ר"פ [1521].

מהדורת התלמוד הראשונה: מסכת עדויות, בדפוס דניאל בומברג. ויניציאה ר"פ [1521].

מסכת עדיות עם פירוש הרמב"ן והראב"ד - כרך שלם מתוך מהדורת התלמוד הראשונה הידועה שהדפיס המדפיס הנודע דניאל בומברג בבית דפוסו הגדול בוויניציאה.

ש"ס ויניציאה קבע לדורות עולם את 'צורת הדף' של הגמרא ואת מניין דפי המסכת, ועל פיו נדפסו כל ההוצאות שאחריו. מאז ועד היום, כל הרוצה לציין את דפי המסכת מציין לפי מניין הדפים שנקבע בהוצאה זו.

הוצאה זו זכתה להיות 'בניין אב' לכל הוצאות התלמוד שנדפסו לאחר מכן.

ויניציאה רפ"א [1521], דפוס דניאל בומבירגי. [1] ז, ט דפים, 33.5 ס"מ. מצב טוב בסך הכל. מספר דפים משוקם אומנותית. דף השער מוכתם מעט ועם הדבקה בשוליים. כרוך בכריכת עור מודרנית נאה.

סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 41.

דניאל בומברג – 'ראש המדפיסים':

(1475-1549), גדול מדפיסי הספר העברי במאה הראשונה לתולדות הדפוס, נולד לסוחר נוצרי מן העיר אנוירשה (אנטוורפן, בלגיה). בגיל צעיר עזב את עיר הולדתו והתיישב בוונציה (איטליה), שם הקים את בית הדפוס העברי הראשון בעיר. למרות היותו לא-יהודי, היה דניאל בומברג המדפיס העברי החשוב ביותר במאה ה-16 ונודעה לו השפעה מכרעת על התפתחות הדפוס העברי ועל מדפיסים אחרים בדורו ובדורות שאחריו. החל משנת רע"ו (1516) עד שנת ש"ט (1549) הדפיס בומברג קרוב למאתיים וחמישים כותרים עבריים, בהם ספרי היסוד החשובים ביותר, שעלו לראשונה על מזבח הדפוס בהידור ובשלמות בבית דפוסו. בומברג היה הראשון שהדפיס את התלמוד הבבלי בשלמותו, הראשון שהדפיס את התלמוד הירושלמי והראשון שהדפיס את מהדורת התנ"ך המכונה "מקראות גדולות". עד שנת ש"ג (1543) היה בומברג המדפיס העברי היחיד בוונציה, ורק בעקבותיו הוקמו בעיר בתי דפוס עבריים נוספים, בידי יזמים נוצרים שקינאו בהצלחתו.

תלמוד בבלי – ונציה, ר"פ-רפ"ג – המהדורה הראשונה של התלמוד שנדפסה בשלמות בדפוס בומברג:

אחת מגולות הכותרת במפעל הדפוס של בומברג, וכנראה ההישג הגדול ביותר שלו, היתה הדפסת התלמוד הבבלי. קודם לכן נדפסו מסכתות בודדות של התלמוד בספרד (לפני הגירוש) ולאחר מכן בבית הדפוס של משפחת שונצינו, אך מהדורת בומברג היא המהדורה הראשונה שבה נדפס התלמוד כולו בשלמותו, מסדר זרעים ועד סדר טהרות. מהדורה מפורסמת זו ("דפוס ונציה") הפכה למהדורת ה"אם" והיוותה בסיס לכל מהדורות הש"ס שבאו בעקבותיה. לצורך הדפסתה השיג בומברג רישיון מיוחד מהאפיפיור לאו העשירי ושכר מלומדים ומגיהים יהודיים, שיעזרו לו להוציא מהדורה מתוקנת ומושלמת. לצורך כך ריכזו את כל כתבי היד שהצליחו להשיג כדי להוציא נוסח מדויק ככל האפשר. במסגרת זו נעשה שימוש בכתבי-יד שונים של התלמוד, של פירוש רש"י, תוספות והרא"ש. מסיבה זו יש לנוסח מהדורה זו חשיבות גדולה. בנוסף, מהדורה זו נקיה כמעט לחלוטין משיבושי צנזורה, בשונה מהמסכתות שנדפסו קודם לכן ע"י המדפיסים לבית שונצינו.

מדובר היה בפרויקט אדיר ממדים, שכלל התקנת הנוסח מתוך כתבי-יד, הגהתו והדפסתו, והוא נעשה במהירות חסרת תקדים. בתוך פחות משלוש שנים, משנת ר"פ עד חודש כסלו רפ"ג, נדפס התלמוד במלואו. עימוד הדף במהדורת בומברג קבע את צורתו הטיפוגרפית של דף הגמרא ("צורת הדף") לדורות.