מכירה פומבית 7 פריטים נדירים וחשובים: ספרים עבריים, כתבי יד ומכתבי רבנים, חפצי אמנות יהודית.
תאג' ארט
28.2.23
רחוב בצלאל 16 ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 3:

אותיות של רבי עקיבא. קראקא של"ט [1579]. רישומי בעלות של הגאון רבי דוד לידא ובנו (כנראה). נדיר.

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $1,800
מחיר פתיחה:
$ 1,800
הערכה :
$2,500 - $3,500
עמלת בית המכירות: 25% למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 28.2.23 בבית המכירות תאג' ארט

אותיות של רבי עקיבא. קראקא של"ט [1579]. רישומי בעלות של הגאון רבי דוד לידא ובנו (כנראה). נדיר.
ספר אותיות של רבי עקיבא זצ"ל. מדרש על אותיות הא"ב, בו סודות וחידושים על פי הקבלה. מיוחס לתנא רבי עקיבא.

נדפס קודם לכן בקושטא ובונציה, אך במהדורה זו נוספו קטעים מתוך כתב יד שהיה ברשות המדפיסים [בדף ז (צ"ל: ח) נכתב: "עד כאן מצאנו מה שלא נדפס בוויניציאה. כאן מתחיל האותיות של רבי עקיבא שנדפס בוויניציאה"].

אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא):
הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי (הכתב המרובע). מדרשים אלה הם יחסית קטנים ונידחים (וככל הנראה מאוחרים).
ידועים כיום שני נוסחים, או שני חלקים שונים, הקרויים 'אותיות דרבי עקיבא'. שני הנוסחים פותחים בייחוסו של המדרש לרבי עקיבא. המדרשים זכו לההדרה בדפוס בקובץ בית המדרש - מפעל הכינוס של אהרן ילינק למדרשים נשכחים.

רישומי בעלות ונסיונות קולמוס בדפי הפורזץ בראש הספר ובסופו, של הגאון רבי דוד לידא ובנו פתחיה (כנראה, או של אחד מהם או של שניהם) – בראש הספר: "זה הספר שייך לאבי הרב הגאון הגדול... מהור"ר דוד". בסוף הספר: "דוד בן הגאון מהור"ר רבי ליב".

חתימה בשער: "הק' מאיר הויזן" [מאלטונה/קופנהגן, היה ידידו של המשכיל נפתלי הירץ וייזל ונזכר בספרו 'שירי תפארת'].

רבי דוד לידא (לפי הערכה שצ"ב, 1632 – תנ"ז, 1696):
נולד בעיר זוועלין שבווהלין, פולין (כיום באוקראינה), שם כיהן אביו רבי אריה ליב כאב"ד. הוא היה בן אחותו של רבי משה רבקש, מחבר הספר "באר הגולה", ותלמידו של רבי יהושע העשיל מקרקוב. הוא זכה לשם לידא על שם העיר לידא שהייתה העיר הראשונה שבה כיהן כרב בשנת תל"א. כן, שימש ברבנות בערים שוואל, אוסטרוה, מיינץ, והחל בשנת ת"מ כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם. שם הואשם בנטייה לשבתאות, ואחר כך גם בגנבות ספרותיות, בספרו 'מגדול דוד', על מגילת רות, שעל פי הטענה מבוסס על ספר של הרב חיים כהן מחלב.

בשנת תמ"ב הודח הרב לידא ממשרתו. הוא שב לפולין, העלה את טענותיו בפני ועד ארבע ארצות, ואף הדפיסן בקונטרס שנתן לו את השם "באר עשק", כפי שנקראה הבאר שחפר יצחק אבינו, והתעוררה עליה מריבה עם הפלשתים. טענותיו התקבלו בקרב חכמי פולין. הוא נסע לאמסטרדם ושם הצדיקוהו גם חכמי הספרדים. כתוצאה מכך שב לתפקידו בקהילה האשכנזית שם, אולם לאחר זמן קצר חזר שוב לפולין, שם נפטר ונקבר בלבוב.

רבי פתחיה בנו של רבי דוד לידא: היה "ראש ומנהיג" בקהילת לבוב ושימש ברבנות בעיר יאס ובערים נוספות, ולאחר מכן השתקע בפרנקפורט דמיין.

קראקא, של"ט [1579]. דפוס יצחק מפרוסטיץ. מהדורה שניה.
כד דף. מצב טוב מאוד. מחיקות צנזורה. כריכה חדשה ונאה בצבע חום עם עיטורים ורישום מוזהב.
אוצר הספר העברי 59437.
נמצא באוסף נדירים בספריה הלאומית.

עותק יפה ושלם עם חתימות ורישומי בעלות חשובים.


לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא