היסטורי, הרוטציה הראשונה באגוד"י: בחתימותיהם של האדמורי"ם הפני מנחם מגור, הגאון הגדול רבי מרדכי שלמה ברמן,  והאמרי ...

היסטורי, הרוטציה הראשונה באגוד"י: בחתימותיהם של האדמורי"ם הפני מנחם מגור, הגאון הגדול רבי מרדכי שלמה ברמן,  והאמרי סופר מערלוי, המורים לוויז'ניץ לקיים את הרוטציה.

מסמך היסטורי-אגודאי חשוב ביותר, בו מורים חברי נשיאות מועצת גדולי התורה: הרה"ק רבי פנחס מנחם אלטר מגור, הרה"ק רבי יוחנן סופר מערלוי והגאון הגדול רבי מרדכי שלמה ברמן ראש ישיבת פוניבז', שעל חבר הכנסת מטעם וויז'ניץ לפנות את מקומו לטובת נציג ספרדי. זו היא הפעם הראשונה בה מומש באגודת ישראל המושג 'רוטציה', המלווה את אגודת ישראל מאז ועד עצם היום הזה. ג' כסלו תשל"ג [1973].

מוסד הרוטציה באגודת ישראל ידוע כמפוקפק עד מאוד. תמיד יחפשו [וגם ימצאו] סיבות מדוע לא לקיים את הרוטציה. כמובן חברי הכנסת תמיד היו טוענים שהם חפצים בכל מאודם לקיים את הרוטציה, שהרי בשבילם החברות בכנסת היא בסך הכל עבדות ולא שררה, והיו תולים את אי קיום הרוטציה ב"התייעצות עם משלחיהם" האדמו"רים או הרבנים. הבדיחה הרווחת באותם הימים הייתה, שמנחם פרוש מ'הסיעה הירושלמית' שלא היה מעליו אדמו"ר לתלות בו את אי קיום הרוטציה, היה "מתייעץ עם הכותל המערבי".

אולם לא תמיד היה זה כך. במסמך שלפנינו שנכתב בשנת תשל"ג, מועד קיום הרוטציה הראשונה באגודת ישראל, מורים שלושת גדולי הדור לחבר הכנסת מטעם הסיעה ההונגרית-רומנית [ויז'ניץ], הרב שלמה יעקב גרוס, שעליו שלקיים את הרוטציה ולפנות את מקומו עבור נציג עדות המזרח הרב יעקב מזרחי חסיד חב"ד. הרבנים מוסיפים שאין בקיום הרוטציה בכדי לשנות את המצב הקיים באגודת ישראל מימים ימימה והיא אינה מקנה לאף אחד שום זכויות הנובעות מהתפטרות זו [קרי: הספרדים ימשיכו להצביע לאגודת ישראל בלא שיהיה להם נציג קבוע בסיעה].

האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר [תרפ"ו-תשנ"ו], האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. לפני כן שימש במשך שנים רבות ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ויו"ר אגודת ישראל. נקרא בעל ה'פני מנחם' על שם ספרו. חי בפשטות והתגורר כל ימיו בדירת 3 חדרים ישנה. נהג להאריך בתפילתו, בליווי תנועות של התלהבות. נקבר בחצר ישיבת שפת אמת בשכונת מחנה יהודה שבירושלים, בסמוך לקבר אביו הרב אברהם מרדכי אלתר בעל ה'שפת אמת'.

האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי [תרפ"ג - תשע"ו], כיהן כאב"ד וראש ישיבת 'אהל שמעון מערלוי' וכאדמו"ר חסידות ערלוי - אחת מהקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה והיה מראשי 'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל'. הרבי היה נצר לשושלת רבני משפחת סופר המעטירה - דור חמישי לחתם סופר. אוד מוצל מאש משואת יהדות הונגריה בה נספו אביו בעל ה"יד סופר" הגאון רבי משה סופר דומ"צ ערלוי (תרמ"ח-תש"ד), וסבו הישיש בעל "התעוררות תשובה" הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי (תר"י-תש"ד, בן ה"כתב סופר"). היה מגדולי הרבנים בארץ ישראל.

הגאון רבי מרדכי שלמה 'רבי שלומק'ה' ברמן [תר"ץ-תשס"ה], מגדולי ראשי הישיבות בדור הקודם, בגיל 24 ! התמנה לראש ישיבה בישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי זצ"ל העיד עליו שהוא עילוי כדוגמת העילויים של ישיבות אירופה.

 היה מקורב לחזון איש אשר כתב עליו דברים יוצאי דופן: "הוא מורם מרבבות איש, הוא מקסם בפליאות חכמתו בעומק חכמת התלמוד. כאשר פותח את פיו הוא מפיק חינו מכל שומעיו ומושך אליו עבותות אהבה מכל סביביו , הוא כבר נודע בין החיים לאיש מופת. נוסף לכחמתו בתלמוד משכיל הוא בכל דרכיו בת שחוק תמידי על שפתיו ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות... מהידועים לנו אין מי שאפשר להשוות לו". (גנזים ושו"ת חזון איש. חלק ב' סימן ל').

מפרט: [1] דף נייר, 32 ס"מ. מוקל' במכונת כתיבה בחתי"ק שלושת חברי נשיאות מועצגה"ת.

מצב; טוב מאוד. סימני קיפול. כתם זעיר בשוליים הלבנים.