נדיר מאוד! מכתב נכדי החת"ס: הגרש"ב שטרן ראב"ד סערדעהלי לאב"ד מטרסדורף

נדיר מאוד! מכתב נכדי החת"ס: הגרש"ב שטרן ראב"ד סערדעהלי לאב"ד מטרסדורף

מכתב ארוך וחשוב, אודות הישיבה לנושרים [הראשונה בעולם?]. המכתב כולו [30 שורות] בכתב יד קדשו וחתימתו של נכד החת"ס הגאון הצדיק רבי שלום בער שטרן ראב"ד סערדעהלי בעל לשד השמן, חתן בתו הבכורה של החת"ס הרבנית הינדל הערנפעלד. נשלח אל נכד החת"ס [בן החתן סופר] הגאון רבי שמחה בונם עהרנפלד אב"ד מטרסדורף. המכתב נשלח בעיצומו של צום עשרה בטבת. סערדעהלי, תרס"ד [1903].

ניכר מהמכתב שהוא נכתב בעשרה בטבת וראב"ד סערדעהלי שרוי בתענית בעת כתיבתו. הן מצורת הכתב והן מהסופרלטיבים הקשורים ליום האבל היהודי. אולם למרות היום הקשה התיישב ראב"ד סערדעהלי לערוך את המכתב הארוך אל אחיינו אב"ד מטרסדורף, לטובת מפעלו הגרנדיוזי של בן העיר סערדעהלי המתגורר בירושלים.

המכתב נערך עבור רבי יוחנן בלומנטל, מייסד בית היתומים הירושלמי 'ציון בלומנטל' - מוסד אייקוני ירושלמי הקיים עד עצם היום הזה, ושוכן סמוך לכיכר השבת בירושלים. בשעת כתיבת המכתב שימש עדיין בית היתומים כישיבה לנושרים, והרב בלומנטל, ביחד עם הרב שפיצר (בנו של רבי זאנוויל שפיצר, ממונה כולל הונגריה) עשו גדולות ונצורות עם התלמידים והצילום מרדת שחת. רק כעשר שנים לאחר מכן, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות ריבוי יתומי המלחמה, הפכה הישיבה לבית יתומים, הקיים כאמור עד עצם היום הזה.

הייתה זו ישיבה ייחודית, כפי שניתן לראות בין שורות המכתב. ככל הנראה הישיבה הראשונה בעולם שהוקמה עבור נערים 'נושרים'. ראב"ד סערדעהלי מעלה על נס את אישיותו של מייסד הישיבה הרב בלומנטל, שהינו "אחד מיקירי ירושלים ומראשי המדברים בכולל הונגארן כידוע". ואת מסירותו הבלתי מצויה עבור אותם התלמידים הזקוקים לתשומת לב רבה יותר מן הרגיל. "אשר נאמר עליו כמה גדולים מעשי חייא ללמד נערי בני ישראל תורה ויראה... לכל כושל עיניו יצפונו".

השולח הגאון הצדיק רבי שלום בער שטרן ראב"ד סערדאהעלי ובעל ה"לשד השמן" [תקצ"ד-תר"ע], נולד לאביו הגאון רבי שלמה שטערן אב"ד האלישטאבע, שהחת"ס אמר עליו "אני יודע ת"ח שלומד על בורי' זה הרב דק"ק עלישטאבע". בהגיעו לפרקו נשא לאישה את הרבנית מרת שרה בתו של הגאון הצדיק רבי דוד צבי עהרנפלד זצ"ל, חתנא דבי נשיאה של רבינו החתם סופר.

רבותיו: היה תלמיד מובהק לרבו מרן הכתב סופר, ואף קרא את שם בנו הגדול כשם רבו. בשנת תרי"ח נתעלה וקבל מרבו כתב "מורנו", "טרם יכנס לחופה בפארים, יחתן בכח גבורתו", ובסוף כל התעודה המפוארה, מוסיף הכתב סופר, "ועדיין לא הגיע אלא למקצת שבחו בפניו, וביודעי ומכירי היטב מעלת תלמידי מעולה ותיק מלא עתיק..".

רבנותו בסערדאהעלי: אחר נישואיו נתיישב בקהילת סערדאהעל שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, בה ישב על התורה ועל העבודה. בשנת תרמ"ו מונה לדומ"ץ סערדאהעלי (בספר אהל מועד לר' אברהם ביק, חלק שלישי, שנדפס בפרעסבורג בשנת תר"ן, כותב, "ואחר שיצא ספרי לאורה השיג עלי ידידי הרב המאה"ג מוה' שלום דוב שטערן נ"י כעת דיין בסערדאהעל". ובהמשך הספר מזכירו בתואר דומ"ץ בסערדאהעלי). ובראשית שנות ה'תר"ס מונה לראב"ד העיר (בספר אהל מועד, בחלק תשיעי, שנדפס במונקאטש תרס"א, כבר מזכירו בתואר ראב"ד בסערדאהעלי). [ראה אודותיו: 'תל תלפיות', מה, תרצט, עמ' קמט].

הנמען הגאון רבי שמחה בונם הערנפלד אב"ד מטרסדורף ובעל ה'מענה השמחה' [תרט"ו-תרפ"ו], נולד לאביו הגאון הנודע רבי שמואל הערנפלד בעל חתן סופר" (בן הגאון הצדיק רבי דוד צבי הערנפלד חתנו הגדול של מרנא החת"ס). את רובי תורתו קיבל מדודו הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל 'כתב סופר' וכן מאביו בעל החתן סופר.

לאחר נישואיו החל לכהן כרב קהילת שארוואר (הונגריה) ולאחר פטירת אביו בא' אב ה'תרמ"ג מילא את מקומו כרב קהילת מאטרסדורף. עמד בראש הישיבה שייסד אביו.

מפרט: [2] עמ', כת״י וחתימה. 21 ס"מ.

מצב בינוני. קרע לאורך הקיפול המרכזי מודבק בנייר דבק. קרעים נוספים בשולי הקיפולים, ללא חיסרון.