יהודית 5 בני ברק, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 227:
יקר היקרים ! השלחן הערוך של "הרב הקדוש והצדיק המפורסם" הגה"ק רבינו יעקב ענתבי.
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
280
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
יקר היקרים ! השלחן הערוך של "הרב הקדוש והצדיק המפורסם" הגה"ק רבינו יעקב ענתבי.
שלחן ערוך מטור אורח חיים, עם באר הגולה, באר היטב, אשל אברהם ועוד פירושים. מהדורת אמשטרדם, תק"ב. פורמט מוקטן -מהדורת דרכים אשר ליוותה את רבינו יעקב בנסיעותיו ונדודיו.
בדף יד. חותמת בעלות בכת"י: "לה' הארץ ומלואה הצעיר יעקב ענתבי ס"ט".
לפנינו השלחן ערוך של הגאון הקדוש שלא בכדי זכה לכינוי "הרב הקדוש והצדיק המפורסם", שלחן ערוך שככל הנראה בו הגה בדרכים בדרכו לארץ ישראל לאחר ייסוריו הנוראים ב"עלילת דמשק" הנודעת (עיין בהמשך).
בדף י. חתימה נוספת "הצעיר מאיר שמואל דוויך הכהן".
כידוע, ספרי השולחן ערוך הם 'כלי העבודה' העיקרי של דיין ורב בישראל. עותק השולחן ערוך שלפנינו, שלפי שנת ההדפסה (תק"ב), ליווה ככל הנראה את רבינו יעקב בכל שנות שבתו על מדין ברבנות, ובו למד וממנו פסק את הוראותיו שהתבדרו בכל קהילות ישראל.
הגאון הקדוש רבי יעקב ענתבי (תקמ"ז-תר"ז), מחכמי ארם-צובא ומגדולי דורו, צדיק וחסיד, גאון ומקובל, ששימש כרבה הראשי ("חכם באשי") של דמשק וגלילותיה במשך כ-30 שנה. למשרה זו נתמנה כבר בצעירותו ונהג בה ביד רמה. רבי יעקב זכה לכינוי "הרב הקדוש והצדיק המפורסם", כאשר נתפס למאסר ועינויים קשים בעלילת הדם בשנת ת"ר, הידועה בשם "עלילת דמשק" בה נאסר על ידי השלטונות יחד עם כמה מנכבדי הקהילה היהודית בדמשק בחשד לחטיפתם ורציחתם של נזיר נוצרי ומשרתו המוסלמי לצורך שימוש בדמם לאפיית מצות. בעקבות השתדלותו של משה מונטיפיורי שוחרר ממאסרו. לאחר שחרורו העלה על הכתב את קורותיו מתקופת מאסרו. בשנת ה'ת"ר (1840) כעבור זמן עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הראשון לציון הרב חיים אברהם גאגין, שקיבל את פניו בעלותו לירושלים, הציע לו להתמנות כרב אך הוא סירב. נפטר בשנת ה'תר"ז, ונקבר בבית הקברות הר הזיתים. חידושיו הודפסו בשם "אביר יעקב" בסוף הספר "באור החיים" של הרב חיים כפוסי.
דרכו והגעתו לארץ ישראל;
רבי דוד לאניאדו בספרו "לקדושים אשר באר"ץ" מספר על קבלת הפנים שנעשתה לר' יעקב ענתבי בהגיעו לירושלים: "ואז נתאספו הראשון לציון (הרב אג"ן) והרבנים כולם ויצאו לקראתו וכשנתראו פנים אל פנים נתחבקו ונתנשקו יחד באהבה ובידידות רבה, וכשנפגשו, ירד הרב אג"ן מחמורו, פשט את מצנפת הראשון לציון שלו להלבישה לראשו של ר' יעקב ענתבי. השתחווה לפני ר' יעקב ענתבי ואמר לו בלשון התלמוד: " אילו היו מכים ומייסרים את חנניה מישאל ועזריה, היו משתחווים לצלם בבבל בשעתם. אדם יכול למסור נפשו על קידוש השם למיתה, אבל ייסורים קשים ועינויים מעבירים אותו על דעתו. והרי אתה, רבי יעקב ענתבי, מי כמוך שעמדת בייסורין ולא נתפתית" ור' יעקב העניו , לא רצה בשום אופן ללבשה, ואמר לו ''חס חלילה, די לי , עמי הייתה מצנפת כהונת הרב הראשי ושלחתיה. ברוך השם יצאתי ידי חובתי עם הרבנות והצבור. נכנסתי בשלום ויצאתי בשלום, ובאתי הנה לעבוד את ה' בישוב הדעת ובישוב טוב בירושלים בהשקט ובטח. ומי שאמר לעולמו די , הוא יאמר לצרותינו די. עכשיו אני פטור מעול הציבור בשמים ובארץ, אכלתי, לקיתי ושילמתי. גבר עלי חסדו שזכיתי לבא לירושלים לחטו"ל אמן כן יהי רצון..."
מתחיל מדף ח - רחצ [במקור שך דף].
חסר שער ותחילה וסוף הספר. קרעים, כתמים, נקבי עש, דפים אחרונים קצוצי שולים עם הדבקות. מצב טוב -בינוני.
תפריט נגישות
