יקר היקרים ! הרמב"ם של רבן של ישראל הגאון האדיר רבי מאיר שפירא מלובלין, ותלמידו ה"בית המלך" - הגהות ...

יקר היקרים ! הרמב"ם של רבן של ישראל הגאון האדיר רבי מאיר שפירא מלובלין, ותלמידו ה"בית המלך" - הגהות בכתב יד קדשם!!!

'יקר יקרים מאיר לארץ ולדרים' - לפנינו פריט מקודש ונדיר ביותר ! ספר משנה תורה - יד החזקה להרמב"ם מהדורת ברלין, [תרכ"ח 1868] (מאמצע ספר נזיקין עד סוף ספר שופטים -חלקים ז-ח).

בעותק זה הגה בסילודין וכתב בעצם כתב יד קדשו הגהות למדניות - רבן של ישראל הגאון האדיר רבי מאיר שפירא מלובלין - אב"ד לובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין, ומחולל לימוד הדף יומי !

בנוסף בעותק זה הגהות למדניות בכתב יד קדשו של תלמידו העילוי רבי יוסף בוים מחבר הספר "בית המלך". באחת ההגהות בין דפי הספר (קמד:) הוא מזכיר את ספרו שזכה להסכמות נלהבות: "...ומאז כתבתי, בס' בית המלך על הרמב"ם...".

העותק המקודש שמלפנינו הינו אוד מוצל מאש ! עותק זה מספריית "ישיבת חכמי לובלין", שהכילה גם הרבה ספרים מספרייתו של הגה"ק רבי מאיר שפירא עצמו, והגיע אחר השואה לארץ ישראל יחד עם שרידי ספריה זו וספריות אחרות של יהודי פולין שנכחדו בשואה וכך בין דפי הספר אנו מוצאים ב' חותמת "משרד הדתות - ספרי קודש שרידי יהדות פולין שניצלו..." - נדירות הספר לא תסולא בפז !

הגאון רבי מאיר שפירא - (תרמ"ז-חשון תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו.

כבר בגיל צעיר התמנה לרב בגלינה ולאחר מכן בסאנוק, בפיעטרקוב ובלובלין. קירבה גדולה הייתה לו לאדמו"ר מטשורטקוב הרה"ק רבי ישראל פרידמן. היה חבר (ציר) בסיים הפולני כנציגה של אגודת ישראל וכן היה חבר בוועדה לענייני דתות של ממשלת פולין.

יזם ויסד את הרעיון ללימוד 'דף יומי' לפיו בכל יום מימות השנה ילמדו בכל פזורות ישראל דף אחד מהתלמוד הבבלי, וכך יתאחדו כל יהודי העולם תחת דגל לימוד התורה. רעיון זה, שהיה מהפכני בזמנו, התקבל היום ברחבי העולם היהודי כולו. כמה שנים מאוחר יותר הקים ישיבה גדולה בלובלין שבה למדו כ400 תלמידים והיא הייתה, עד השמדתה בימי השואה, תפארת וגדולה ליהדות פולין בכלל ולבני לובלין בפרט. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו - גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

תלמידו, העילוי המופלג רבי יוסף אריה ליב בוים הי"ד - (נרצח בשואה), מהעיר איזביצ'ה. מגדולי תלמידי "ישיבת חכמי לובלין", מחבר הספר "בית המלך" על הרמב"ם (לובלין, תרצ"ה), שהוציאו עוד בימי בחרותו. בהסכמתו הנלהבת מאת רבו המהר"ם שפירא נכתב: "כי מאז בא אל ישיבתנו הק', רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי... והוא כמעיין המתגבר לחדש חידושין דאורייתא". רבי יוסף אריה ליב נישא בשלהי שנת תרצ"ה והתגורר בעיר חלם, בה המשיך לעסוק בתורה במסירות, עד עלות הכורת על יהודי העיר. כל מכיריו העידו שעתיד היה להיות מגדולי גאוני הדור. רעיו מהישיבה, הרב הירשפרונג והרב וואזנר, היו מרבים לדבר בשבחו בסיפורי מופת רבים על התמדתו וגאונותו המופלגת.

מיוחדת היתה אהבתם והערכתם של הרב ותלמידו, על אחד הספרים של הגה"ק המהר"ם מלובלין נכתב בראש הספר כיתוב מאת תלמידו "הספר שייך לכבוד קדושת אדמו"ר הגאון הצדיק והקדוש אור המאיר כאור שבעת הימים לכל הגולה תהלתו בכל אפסי תבל מלא מלך גדול בישראל מדן יהודה מאיד שפירא זצוק''ל ...תלמידו הקטן יוסף את' ליב בעמח"ס בית המלך על רמב"ם... חונה בק' איזביצא" וכן מאידך המהר"ם שפירא העריך את תלמידו ואף הביא מדבריו בספרו מרגניתא טבא "והעיר בזה תלמידי הבקי ר' יוסף מאיזביצא".

עותק חסר 25 דף בתחילתו. כה-קמג דף; [1], א-[קסח] דף.

38.5 ס"מ.

נייר מצהיב ויבש. מצב; בינוני. כתמים ועקבות רטיבות, קרעים ובלאי רב. בחלק מהדפים קרעים גסים, עם פגיעות בטקסט. סימני עש קלים. כריכת עור ישנה, עם שדרת בד, פגומה ובלויה.