רישום המאורעות שפקדו את קהילות שוויץ בשנת תקס"ב והכרזת התענית. תיעוד ראשון ויחידי לאירוע ידוע בתולדות הקהילות. מסמך ...

רישום המאורעות שפקדו את קהילות שוויץ בשנת תקס"ב והכרזת התענית. תיעוד ראשון ויחידי לאירוע ידוע בתולדות הקהילות. מסמך ראשון במעלה לתולדות הישוב היהודי בשוויץ.

בשנת 1801 לערך, עקב זעזועים מקומיים, עמדו קהילות שוויץ הותיקות לאנדינגן ולנגנאו שבעמק הנהר סורב (קנטון ארגאו), בפני סכנה קיומית מצד האוכלסיה הכפרית שביקשה את ממונם ואף את נפשם. לבסוף בס"ד ניצלה הקהילה מיד מבקשי רעתה ולזכר אותם מאורעות היא הכריזה על תענית כללית ושנתית. מאורעות אלו מתועדות במקורות רבים, יהודים וגויים כאחד, כמו גם הכרזת התענית גם היא מתועדת ונרשמת. (מצ"ב מקורות רבים ומגוונים, מארכיונו של הרב ד"ר שמעון בולג שליט"א מצאצאי יהודי שוויץ) 

אכן לפנינו מסמך יחיד, בו רשם אחד מבני הקהילה המפורסמים, את המאורעות עובר לעשייתן, וכן את הכרזת התענית לפרטי פרטיה. כאמור הרי זה מסמך חשוב לאין ערוך לכל המבקש לתעד ולחקור את קורות אחת מקהילות ישראל היותר ותיקות שבמערב אירופה.

הרישום שלפנינו מופיע בתוך דף מקדים למחזור הומבורג כמנהג אשכנז המערבי משנת תצ"ז 

בצדו האחד נכתב: "מגן הוא לכל החותם בו לכן חתמתי שמי הק' שמואל טרויס רח אדר שני התקעג לפ"ק".

בצדו השני של הדף רשימה,של כל מה שאירע. והרי עיקרה נעתק לפנינו:

"כד אלול תקס"ב לפ"ק איז כאן ענדינגען ובק"ק לענגנויא יע"א... שבא עלינו כמה וכמה מאות אנשים מהכפרים שסביבותינו ועמדו עליו לכלותנו ח"ו וגנבו מאיזה קציני הקהילה כל מה שיש בביתם, ולכמה בעלי בתים גנבו קצת מביתם, וכוונתם היה לכלותנו ח"ו, והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו הצילנו מידם, ואח"כ קיבלנו עלינו בצירוף הגאון אב"ד מוהר"ר רפאל נר"ו ופרנסים וטובים בשני קהילות הנ"ל מכאן ואילך אי"ה בכל שנה ושנה ביום ראשון דסליחות תענית ציבור עד הלילה צו האלטן... בחורים מבן ט"ו שנים עד שישים, ונשים פטורות, אבל פחות מט"ו ויותר משישים פטור, אבל כל איש מט"ו שנים ואילך יהיה מי שיהיה מחויב לפדות התענית אפילו אנשים משישים ואילך והן המתענין או לא מתענין, ויותן הפדיון ביום הנ"ל לגבאי הצדקה והפחות שבהן יתן ח"י פשיטים לג"צ [=גבאי צדקה] ואותם שמחוייבם להתענות ואינן יכולין מחמת אונס מחוייבם לחלק לג"צ או לאב"ד נר"ו .... צו לאבין כמה שמחויב ליתן לפדיון תענית שלו והגבאים מחויב מעות הללו ביום הנ"ל או ביום שלאחריו לחלק לעניי העיר אני הכותב הק' שמואל בלא"א מה' יעקב טרויס".

ועוד נוסף:

מי ייתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יום ולילה על העדר אדונינו מורינו ורבינו הגאון הגדול אב"ד מר' אייזק יצחק לונדישיץ שמת בק"ק לענגנויא ביום ו עש"ק כד אלול בשנת תקעח לפ"ק.

הרב האב"ד רבי רפאל המוזכר ברשימה הוא הגאון רבי רפאל ריעסס האגיטל שנפטר כ"ה אייר תקע"ג. (חמיו של רבי שלום אולמן בעל דברי ר"ש אבי רבי שלמה אולמן בעל יריעות שלמה, אבי בני משפחת אולמאן הנודעת) שהיה ידוע כצדיק גדול ומלומד בניסים. לאחר פטירתו הספידו הגאון רבי צבי הירש הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט. 

הרב אייזק יצחק לונדישיץ הוא הרב הגאון רבי אברהם יצחק לונטעשיץ שהיה רב בעיר וועסטהופן שבצרפת מחבר הספר כלילת יופי ומחברי ה"סנהדרין" שיזם והקים נפוליאון בונפרטה. רבי יצחק אייזק שנודע במאבקו כנגד יוזמת השלטון הצרפתי לשנות את לוח השנה.

כותב הרשימה הרב שמואל טרויס. מן המשפחות החשובות שבקהילה זו, עם פטירת ר' רפאל הנזכר, ביקש אחד מבני המשפחה לתפוס את מקום הרבנות שם, ולעומתו עמד בנו של ר' רפאל, רבי אברהם ריעעס. מחלוקות זו הביאה את מרנא החתם סופר להריץ מכתבים לשני המעורבים בדבר ולהכריע כי הדין עם רבי אברהם (שו"ת חת"ס חו"מ סי' כא כב.)