תלמוד ירושלמי סדר מועד עם הערות הגה"ח רבי יהודה משה דנציגר, אדמו"ר מאלכסנדר בעל האמנות משה.

תלמוד ירושלמי סדר מועד עם הערות הגה"ח רבי יהודה משה דנציגר, אדמו"ר מאלכסנדר בעל האמנות משה.

תלמוד ירושלמי סדר מועד פיעטרקוב תר"ס. מהדורה ראשונה של פירוש הרידב"ז השלם לירושלמי. בין היוזמים את ההדפסה היה גם הרב מנחם מנדל אלתר הי"ד, בנו הצעיר של האדמו"ר ה'שפת אמת' מגור. כפי הידוע הדפסה זו לוותה בהוצאות רבות וגרמה לפשיטת רגל של המדפיס הרב מנשה קדישזון. 

על הגיליונות הערות למדניות רבות. מהשוואות הכתב נראה כי הכותב הוא רבי יהודה משה דנציגר, אדמו"ר מאלכסנדר בעל האמנות משה. בתוך ההערות הוא מפנה לדברים שכתב בחידושיו. באחד ההערות הוא מזכיר את הספר ירושלים דדהבא (דראהאביטש תר"ע) ומכאן שההגהות נכתבו לאחמ"כ. 

הגאון החסיד רבי יהודה משה דנציגר (טיברג) האדמו"ר מאלכסנדר בעל 'אמונת משה' [תרנ"ג -תשל"ג] . נולד לאביו החסיד רבי יחיאל יוסף טיברג. מגיל צעיר נודע כחריף ולמדן. הסתופף בצל האדמו"ר מאלכסנדר רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, בעל 'ישמח ישראל' שהדריכו והעמידו על דרך האמת ואף שידך לו את בת אחיו. למד תורה מפי רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה וקיבל ממנו כתב סמיכה. נסע גם לחצרותיהם של האדמו"רים רבי ישראל מצ'ורטקוב ורבי ישכר דב מבעלז שאמר עליו כי יש לו עיניים קדושות ואף הושיבו לידו בשעת קבלת קהל כדי ללמדו איך קוראים 'קוויטעל'. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים והתמנה לדיין בבית הדין של עדת החסידים בירושלים. בהמשך התמנה גם לראש ישיבה בירושלים. באותו זמן עסק בלימוד תורת הנסתר עם כמה ממקובלי ירושלים. חיבר כמה ספרים בהלכה ובחסידות. 

בשואה נהרגו רוב מניין ובנין של חסידות אלכסנדר (ביניהם שמונה מילדיו). שרידי החסידים ביקשו ממנו לעמוד בראש החסידות ובעצת האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז והאדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין קיבל את הנהגת החסידות לידיו. לאחר שנעשה אדמו"ר שינה את שם משפחתו לדנציגר, שם משפחתם של אדמו"רי אלכסנדר.

באחד מרשימותיו האישיות כתב האדמו"ר על עצמו כדברים האלו: 'נטיה פנימית היתה בליבי מיום עמדי על דעתי לשקוד בתורה ולחדש חידושים ולראות נפלאות בתורה הקדושה, ... ולא היה אופן בלבי לצייר חיים בלי חידושים בתורה הקדושה... וכמעט כל תענוגי העולם היה בעיני כלא היו, נגד התענוג לחדש בתורה הקדושה'.