מכתב ברכות בחתימת הרבנים הראשיים- הרשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי ...

מכתב ברכות בחתימת הרבנים הראשיים- הרשל"צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

מכתב על בלנק הרבנות הראשית לישראל ובו ברכות להרב משה אוסטרובסקי לרגלי יום הולדתו הששים שנה בחתימת הרבנים הראשיים: הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

1 דף, מצב כללי טוב מאד.סימני קיפול.

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג [תרמ"ט – תשי"ט], הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. בתקופה מוקדמת יותר שמש רבה הראשי של יהדות אירלנד, בנו חיים כיהן כנשיאה השישי של מדינת ישראל ונכדו יצחק (אייזיק) מכהן כיום כנשיא מדינת ישראל. הסופר ש"י עגנון ספד לרב הרצוג (משואה ליצחק א עמוד 86): "יש גדולים שבאים בכוח התורה, ויש גדולים שבאים בכוח מעשיהם. רבינו זצ"ל זה וזה היה בידו. מתחילת בריאתו יושב אהלים היה. לא היה לו דבר חוץ מן התורה. אבל כשהוצרכה לו השעה נתחדש בו כוח חדש, ונתגלה בו כוח עשייה, עד שנעשה בעל מעשים לעמוד בפרץ ולדחות את הגזירות, ולהיות לנו לחומה ולמחסה בימי זעם".

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל - [תר"ם-תשי"ג], הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

    בנעורתו הסתופף בצילו של הרב יעקב שאול אלישר, מחבר "יש"א ברכה", אצלו למד תורה, והוא שימש לו דוגמה של הנהגה תורנית גדולה, בהיותו פוסק הלכה, דרשן, פייטן, יודע שפות, ונציג היהודים לפני הסולטאן הטורקי.

    ב-1911, השתדלו אנשי יפו אצל השלטונות העות'מאנים שתינתן להם רשות למנות "חכם באשי", רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב האשכנזי של יפו. אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוא הוכתר לחכם באשי של יפו, בגיל שלושים ואחת.

    ב-1921 מונה לרבה של קהילת סלוניקי, שהייתה בת כששים אלף יהודים, במקומו של הרב יעקב מאיר שמונה להיות הראשון לציון.

    ב-1923 חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה. בשנותיו הראשונות כיהן כמזכירו האישי של הרב שלמה זלקינד לנדרס. בשנת 1935 הוציא את הכרך הראשון של ספרו "משפטי עוזיאל".

    בכסלו ה'תרצ"ז, סוף 1936, נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר, שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות. ובשנת ה'תרצ"ט עם מותו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל בכותל המערבי, שם קרא תפילה שחיבר לכבודו של יום:

ה' אלוקי ישראל, נתנו את לבנו למקדשך החרב, ואנו מתפללים להתגשמותו של החזון: "והיה באחרית הימים". והנה ביום הזה שבחרת בי לשרת את עמך הגדול בארץ הקודש, מתפלל אני עבדך, לפני שריד בית המקדש: שמע נא, ה' אלוקי, את תפילתי כשם ששמעת את תפילת שלמה בשעתו: קרב פזורינו וחזק את לבנו לעבדך, ושמך יתקדש. סלח נא לפשעינו וברך את ארצנו בשלום ויקוים בנו: וישבתם לבטח בארץ ואין מחריד.