תש"ד שנת התאזרחות והשם העברי - הוראות לשינוי השם מטעם הסוכנות היהודית

תש"ד שנת התאזרחות והשם העברי - הוראות לשינוי השם מטעם הסוכנות היהודית

תש"ד שנת התאזרחות והשם העברי בהוצאת יועץ הסוכנות היהודית לענייני הג"א לשכת ההדרכה המרכזית ת"א תש"ד [1944].

חוברת מטעם הסוכנות עם הצעות לשינוי השם משמות 'גלותיים' לשמות עבריים מקוריים. בדברי המבוא לחוברות מנמק המו"ל את כוונתו: "הגיעה השעה שהתאזרחותנו השלימה- לרבות עבריותנו בשם הפרטי ובשם המשפחה של כל אחד ואחד מאתנו- תתגשם במאמץ קולקטיבי של הישוב כולו... שבתשוקתנו אל הטבעיות והשלימות העברית רוצים אנו להתנער גם מן הספציפיות הזאת, שהיא גלותית, ואכן, בהבלטת השם העברי של כל אחד מאתנו יש משום ויתור על ירושת הגלות ומשום הבלטת הרצון להתנערות במולדת העברית."

בהמשך כותב המו"ל כי שנת תש"ד נועדה לביצוע המפעל הישובי של הסרת שמות הלעז והחלפתם בשמות עבריים מקוריים. שינוי השם יתבצע ע"י הודעה למחלקת העליה ועל ידי פרסום השם החדש בעיתון רשמי. על פני כ 25 העמודים הראשונים של החוברת מנסה המו"ל להדוף טענות שונות מטעם העולים הדביקים בשמותיהם המקוריים ומסרבים לשנות את שמם. חלקה השני של החוברת מציע מאות שמות משפחה עבריים המיועדים להחלפה משמות לועזיים בעלי צליל דומה, כך למשל 'אבא' יהפוך ל'אבי -חי', 'באר' ל'בארי', 'דאר' ל'דובדבני', בבלי ל'בגד', 'בן חביב' ל'בן חוה' וכו'. בסוף החוברת מופיעים שמות תנכיי"ם המותרים בשימוש ואין צורך לשנותם מפאת צלילם החדיש כביכול כגון אבידן, אבנר ואחיטוב.

לפנינו חלק ב' של המיזם, החוברת שיצאה לאור כחלק א' עסקה בנושא ההתאזרחות.

החוברת  הינה מקור היסטורי רב חשיבות להבנת שרשיה של תופעה שנויה במחלוקת שהיתה רווחת בשנות ה 40 והיתה לחלק משמעותי בניסיון לשינוי הצביון היהודי המקורי בארץ ישראל, מצד המוסדות השלטוניים.

47 עמ'.17 ס"מ. כתמים. כריכה מנותקת. מצב טוב - בינוני.