כתב-יד רבי בצלאל רנשבורג – חיבור מוקדם ל"מהדורא קמא" של חיבורו "פתחי נדה" – פראג, חשון תקמ"ז - קונטרס בכתב-יד ...

כתב-יד רבי בצלאל רנשבורג – חיבור מוקדם ל"מהדורא קמא" של חיבורו "פתחי נדה" – פראג, חשון תקמ"ז - קונטרס בכתב-יד והגהות על ספר חידושי הרשב"א והרשב"ץ על מסכת נדה
ספר חידושי הרשב"א על מסכת נדה, וחידושי הרשב"ץ על מסכת נדה ומסכת קנים. מיץ, [תקל"ז 1777]. עם קונטרס מצורף בכתב-יד, של הגהות רבי בצלאל רנשבורג מפראג, על חידושי הרשב"ץ למסכת נדה. [חשון תקמ"ז 1786].
העותק של הגאון רבי בצלאל – בראש השער של הספר המודפס, חתימת ידו: " שייך לי לשמי בצלאל ר"ב" [בצלאל רנשבורג]. בשולי הגליונות כחמש-עשרה הגהות ותיקונים בכתב ידו. בסוף הספר כרוך קונטרס דפים בכתב-ידו, עם הקדמה חתומה מהתאריך ל' חשון תקמ"ז (1786), בה הוא כותב שבעת לימודו את חידושי הרשב"ץ, החליט לכתוב חיבור נפרד להגהותיו, בלא לכתבם על הגליון [בדף הראשון של חידושי הרשב"ץ שלפנינו, יש כמה הגהות בכתב ידו, וכנראה בהמשך החליט ר"ב רנשבורג לכתוב חיבור מיוחד להגהותיו].
בהקדמתו המעניינת לחיבור זה, כותב רבי בצלאל כי " כאשר למדתי מסכת נדה עברתי גם על העיון בדברי רבינו הרשב"ץ בחידושיו למסכת נדה", ועלו בידו מדי פעם " לעמוד על דבריו הצריכין הגה"ה... והיה דעתי לכתוב את דברי על הגליון, אך יראתי פן אכשל ח"ו לפעמים... ולכן אמרתי לשום מדור בפני עצמו לדברי... וכיד ה' הטובה עלי אשים עינא פקיחא על הדברים עד מקום שידי מגעת". וכאן הוא מספר כי זו הפעם הראשונה בה הוא לומד מסכת זו: " כי זה לי ראשית העיון במסכת זו ומעולם לא למדתיה או שמעתיה מרבותי". בסוף ההקדמה חתימה מעניינת: "... הכ"ד [הכי דברי] זעירא דתלמידיא בר"ב בן המיר"ב [בצלאל רנשבורג בן הרב מורינו יואל רנשבורג], היום יום ג' [ל' חשון] ר"ח כסלו תקמ"ז לפ"ק".
את ספרו הגדול "פתחי נדה" על מסכת נדה (שנדפס בשם "חכמת בצלאל", ירושלים, תשי"ז), חיבר רבי בצלאל בין השנים תקמ"ז-תקס"ו, והוא חיבור המקיף את כל פירושי הסוגיות ודברי הראשונים. בהקדמתו לחיבור "פתחי נדה" הוא מספר, כי את מסכת נדה והלכותיה החל ללמוד לבדו רק לאחר נישואיו: "...כי כל השנים אשר הייתי מתגורר בישיבות שונות לא הי' מסתייע מילתא שילמדו מורי ורבותי מסכת הזאת בישיבה, ולזאת חשתי אז ולא התמהמהתי בה כחפצי וגמרתיה בשנתים ימים... והי' בשנת תקמ"ז ותקמ"ח שכתבתי מהדורא קמא מחיבורי הזה". כתב היד שלפנינו מסוף חודש חשון תקמ"ז, הוא מוקדם לחיבור המהדורה-קמא של ספר "פתחי נדה", שנכתבה לאחר שנתיים של לימוד המסכת בשנים תקמ"ז ותקמ"ח, וכדבריו בהקדמתו לכתב היד שלפנינו: " כי זה לי ראשית העיון במסכת זו ומעולם לא למדתיה או שמעתיה מרבותי". את המהדורה-בתרא לספרו "פתחי נדה" חיבר רבי בצלאל בשנים תקס"ב-תקס"ו, והוא נשאר בכתב יד שנים רבות, עד שנדפס ע"י "מוסד הרב קוק" בשנת תשי"ז. עם צאתו לאור הפך החיבור לאחד מאבני היסוד של לימוד מסכת נדה, והוא נדפס מאז בכמה וכמה מהדורות חוזרות.
הגאון רבי בצלאל רנשבורג - מהר"ב רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. תלמיד מובהק של בעל ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". מספריו: "הורה גבר" על מסכת הוריות [שהוא הספר היחיד שזכה להדפיס בחייו]. רבים מחיבוריו וחידושיו אבדו ברבות הימים, ובדור האחרון נדפסו חיבורו "חכמת בצלאל - פתחי נדה" וספר השו"ת שלו. הגהותיו על הש"ס נדפסו במהדורת התלמוד שנדפסה בפראג, ולאחר מכן במהדורת ש"ס ווילנא, תחת השם "הגהות ר"ב רנשבורג". גם פירושו על הרא"ש - "שדה צופים" - נדפס במהדורות הש"ס.
רישומים וחתימות נוספות: בדף המגן הקדמי, רישום השאלה "זה הספר שאול הוא בידי מאת הרב מהו"ר בצלאל ר"ב". חתימות וחותמות רבות של רבי דוד הכהן זאלצער [מרבני ודייני העיר מונקאטש].
[1], לג דף + קונטרס [8] דף נוספים, מהם כתובים בכתב יד 5 עמודים. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות גדולים. בלאי רב. קרעים קלים. פגמים בפינות הדפים (משוקמים במילוי נייר). חותמות. כריכת עור חדשה.