שו"ת מהרשד"ם – שאלוניקי, שנ"ד – הגהה בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר – ספר שהושלך ע"י הקומוניסטים מבית הכנסת במונקאטש

שו"ת מהרשד"ם – שאלוניקי, שנ"ד – הגהה בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר – ספר שהושלך ע"י הקומוניסטים מבית הכנסת במונקאטש
שאלות ותשובות על חלק אבן העזר, מאת רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם). שאלוניקי, [שנ"ד 1594]. דפוס אברהם יוסף מגזע בת שבע. מהדורה ראשונה.
בדף נג/2 הגהה למדנית ארוכה בכתב-יד שזוהה על ידינו ככתב ידו של הגאון רבי עקיבא איגר. ההגהה עוסקת בדיני "ספק ספיקא". ההגהה פותחת במילים: "לענ"ד קשה טובא לסמוך על הס"ס כיון דסוף סוף שרש הספק אם כוונתו דלמפרע תהי' מגורשת או לא...", ומסתיימת במילים: "והוי הכל שם א'[חד]".
בעמוד השער, חתימת חתנו של רבי עקיבא איגר – רבי "זאב וואלף שיף מוואלשטיין" [שהיתה לו ספרייה עשירה של ספרים וכתבי-יד, וחותנו רבי עקיבא איגר היה מעיין בהם – ראה להלן].
שו"ת מהרשד"ם היה חביב במיוחד על רבי עקיבא איגר. הדבר עולה מן ההפניות הרבות של רבי עקיבא איגר אל דברי מהרשד"ם בחיבוריו. למיטב בדיקתנו, ההגהה שלפנינו לא נדפסה.
הגאון המפורסם רבינו עקיבא (גינז) אֵיגֶר (תקכ"ב-תקצ"ח), גדול גאוני דורו. בשנת תקנ"ב נתקבל לרב בעיר מארקיש-פרידלנד ויסד שם ישיבה. בשנת תקע"ה עבר לכהן כרב בעיר פוזנא בה שימש כ"ג שנים עד פטירתו, שם יסד ישיבה והעמיד תלמידים הרבה. איש קדוש בעל "רוח הקודש". השיב תשובות לאלפי שאלות שהגיעו אליו מכל קצוי תבל, וכתב חידושי תורה רבים.
חתנו, החתום בראש הספר, הוא רבי זאב וואלף שיף מהעיר וואלשטיין. ראה תשובה אליו בשו"ת רעק"א, מהדורא קמא, סימן קעח (וראה עוד שם בסימן קס). לאחר פטירת אשתו מרת ראדיש, בברסלוי בשנת תר"ט, עבר לגור בקניגסברג. בעל ה"שואל ומשיב" מספר על כתב-היד של הספר "מעשה תורה" של הגר"א שהיה ברשותו של "הרב המופלג החריף מו"ה וואלף שיף, חתן הגאון מאור הגולה מו"ה ר' עקיבא איגר", ושאותו ראה בעת ביקורו בביתו שבקניגסברג בשנת תרט"ו (הסכמת ה"שואל ומשיב" לספר "מעשה תורה", ווארשא, תרכ"ד). הוא מספר שם בשמו של רבי וואלף, כי "לא יכול היה לעמוד על סוף דעתו [של הגר"א]... ואמר כי גם חותנו הגאון ז"ל כאשר ראה המחברת הלז היה לפלא בעיניו מאוד..." (ראה עוד בקטלוג "קדם", מכירה 62, פריט 241).
רבינו עקיבא איגר עמל בתורה במסירות נפש כל ימיו. נודע בבקיאותו הרחבה ובהגדרותיו העמוקות אשר הפכו לאבני-יסוד בלימוד התורה עד ימינו. ספריו וחידושיו הפכו לספרי יסוד בעולם הישיבות ואצל כל פוסקי ההלכה. הגאון רבי אלעזר מנחם שך בעל "אבי עזרי" כותב בהסכמה לספר "פותח שערים – מתורתו של רבינו עקיבא איגר" (ירושלים, תשמ"ה) "כי הגרעק"א אצלינו ודעתו וסברתו מכריעות כאחד מן הראשונים...".
הגהותיו של רבי עקיבא איגר נחשבות בקרב הלמדנים ובעולם הישיבות כבעלות ערך מיוחד, הראויות לעמול ולהתייגע עליהן בשל חריפותן ועמקותן. אף הוא עצמו החשיב את הגהותיו כחיבור הראוי להדפסה, וכפי שניכר במכתביו לבנו רבי אברהם איגר, שנדפסו בראש ספר הגהות רבינו עקיבא איגר, ברלין תרכ"ב. מבין הגהותיו מפורסמות הגהותיו לש"ס, הידועות בשם "גליון הש"ס" (שנדפסו תחילה בחייו בש"ס פראג ובש"ס וילנא), הגהותיו לשולחן ערוך ו"תוספות רעק"א" למשנה. במהלך השנים נדפסו הגהותיו לספרים שונים במהדורות חדשות של ספרים אלה ובקבצים תורניים.
חתימה עתיקה נוספת בראש השער: "לה' הארץ ומלואה הק' קאפל סג"ל[?]".
בדף הבטנה הקדמי – רישומי בעלות של "אלכסנדר סענדר זעלטענרייך". בעמוד שמעבר לשער, רישום בעפרון: "שייך לכ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש נ"י עה"י פה"ח [=עמוד הימיני, פטיש החזק] כקש"ת מו"ה משה שליט"א ווייס ר"מ דפה, תלמידו הק' מנחם יעקב זעלטענרייך[?]"[כנראה, רבי משה ווייס אב"ד זבארוב (תר"י-תרע"ו). ראה אודותיו בפריט 138].
לספר מצורפת פיסת נייר עם עדות בכתב-יד על מציאת הספר ברפת בעיר מונקאטש, לאחר שנזרק לשם עם עוד ספרים בידי השלטון הקומוניסטי: "ספר חשוב ונדיר זה נמצא ע"י [=על ידי] בין אלפי ספרים שהוצאו ונזרקו מב"כ [=מבית כנסת] בק"ק מוּנקַטשׁ‏ (מוּקַצֶ'וווֹ) ע"י שלטון הזדים האדומים ברפת בשנת תרכ"ג/ד [=כנראה צ"ל: תשכ"ג/ד] לפ"ק, הקטן יעקב ב"ר משה הכהן קפלן" (חתימתו מופיעה גם בראש עמוד השער, עם ציון השנה תשכ"ד). יש לציין כי מספר דפים בסוף הספר קרועים וחסרים, וניכר שנקרעו במכוון ובגסות.
טו, [1]; א-קסב דף (במקור: טו, [1]; רד דף). חסרים דפים קסג-רד, שנקרעו מן הספר (כנראה בכוונה, ראה לעיל). 29.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, כתמי רטיבות. סימני עש קלים. כריכה מקורית (עץ מחופה עור), פגומה וקרועה. אבזם מתכת אחד חסר.
סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 291.