דף כתב-יד, חידושים שהתחדשו לבעל ה"ישמח משה" בחלום – עם שינויים מהנדפס – הגהות בכתב-יד קדשו של נכדו ותלמידו האדמו"ר ...

דף כתב-יד, חידושים שהתחדשו לבעל ה"ישמח משה" בחלום – עם שינויים מהנדפס – הגהות בכתב-יד קדשו של נכדו ותלמידו האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגעט – חידושים שלא נדפסו – לאחר תר"י

דף כתב-יד, חידושי אגדה, מאת הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – בעל ה"ישמח משה". כתיבת סופר. עם הגהות בכתב-ידו של נכדו ותלמידו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגעט – בעל ה"ייטב לב". [ההגהות נכתבו בין השנים תרי"א-תרמ"ג 1851-1883].
דף בפורמט גדול, כתוב משני צדיו (שני טורים בעמוד), העתקה לצורך הדפסה מתוך חידושיו באגדה של בעל ה"ישמח משה". בהם שני חידושים שנתגלו לו בחלום וחידוש על מסכת שבת שלא הופיע בדפוס. עם שתי הגהות בכתב יד קדשו של נכדו בעל ה"ייטב לב". בראש העמוד הראשון נכתב: "לקוטים".
בעמוד השני, בטור השמאלי, הועתק חלום שכתב ה"ישמח משה": "נתגלה לי בחלום שמצוה גדולה לקרב הרחוקים, ר"ל [=רצה לומר] בביאורים על הפליאות...", כלומר, שיש מצוה גדולה לבאר מדרשי פליאה ומדרשים מוקשים ורחוקים מהבנה. בהמשך הוא מוסיף לכתוב בעניין באריכות. בסוף העמוד לאחר העתקת החלום, כותב ה"ייטב לב" בכתב-יד קדשו: "א"ה [=אמר המסדר] כבר העתקתי זה בס'[דר] משפטים, קודם ד"ה [=דבור המתחיל] 'פליאה גדולה', אלא שנחסר שם כמה תיבות בטעות הדפוס, ע"כ אמרתי להעתיקו פה בשלימותו לבל יחסר המזג".
תוכן החלום נדפס בספר "ישמח משה", בפרשת משפטים (דף נה/2, מהדורת למברג תרי"א), אך בכמה שינויי נוסח (כפי שכותב נכדו ה"ייטב לב"). בספר הנדפס, לפני החלום, כותב ה"ייטב לב": "אמר המסדר ראיתי להעתיק פה מה ששמעתי מפי קדשו, וכן נמצא בכתב-יד". דברי החלום והפתיחה שבספר הנדפס נדפסו במהדורות ספר "ישמח משה", וכן בעשרות ספרים שהעתיקו את החלום הנ"ל, על פי הנוסח המשובש, ולא כפי הנוסח המתוקן שלפנינו. כפי הנראה גם דבריו של ה"ייטב לב", אודות חלום זה, הכתובים בדף שלפנינו, לא נדפסו מעולם.
בעמוד הראשון, בטור הימני, הועתק חלום נוסף שכתב ה"ישמח משה", "ביום ב' ר"ח [=ראש חודש] אייר תקנואו [=תקנ"ו] לפ"ק, נרדמתי על הספר ונתגלה לי...". מעל קטע זה מופיע רישום, כפי הנראה אף הוא בכתב-יד קדשו של ה"ייטב לב": "א"ה [=אמר המסדר] הנה מקום אתי להעתיק כאן מה שמצאתי בכת"י קדשו של אאזמ"ו המחבר זצוק"ל הנאות לעניין זה, וזה לשונו".
חלום זה ודברי הפתיחה שלפניו נדפסו בספר "ישמח משה", בפרשת ויצא (דף עב/1, מהדורת למברג תר"ט), אך בשינויי נוסח. בנדפס נכתב: "ב' דר"ח אדר", ובדף שלפנינו נכתב: "אייר". בנדפס נכתב: "נרדמתי על הספ'", ויש שפענחו בטעות: "על הספה", ובדף שלפנינו נכתב: "על הספר".
בעמוד הראשון, בטור השמאלי, מופיע חידוש המתחיל במילים "במס' שבת". כפי הנראה, חידוש זה לא נדפס.
בכתבי ה"ישמח משה" מופיעים חידושים מופלאים רבים שהתגלו לו בחלום. על כך כותב בן נינו רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש בספרו "תהלה למשה": "חזיונותיו וחלומותיו היו נפלאים, ואמר כי חלומותיו המה כענין נבואה, וכמה פעמים דרש דרש משה בחלומו דברים חריפים ושנונים". 
האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינובה שמע עדות מעניינת מפיו של ה"ישמח משה" בנוגע לביאור מדרשי פליאה. לדבריו, היה מצטער פעמים רבות שאולי ביאוריו החריפים למדרשים מוקשים "אינו תורת אמת ח"ו", ושמא לא לכך התכוונו במדרש. על כך "נתגלה לו מן השמים בחלום, כי אם אומרים בשכל הישר וצח... אז גם אם אינו אמת בזה מקודם... שלא היתה כונת בעל המימרא בזה, עם כל זה נעשה עתה בשמים אמת". עדות זו מובאת בספרו של האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, "דברי תורה" (מהדורא שתיתאה, אות לו), שם הוסיף שרבים חשבו שמדובר באותו החלום שהועתק בכתב-היד שלפנינו (בעמוד השני).
ה"ייטב לב" ירש את כל כתבי זקנו ה"ישמח משה", כתבים שלא היו ערוכים ומוכנים לדפוס, והוא זה שהתחיל לארגן את העתקתם, סידורם ועריכתם לדפוס, עם הגהותיו והערותיו. בין השנים תר"ט-תרכ"א הוציא לאור את חמשת הכרכים "ישמח משה" על התורה. על שאר כתבי זקנו הפקיד את חתנו רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד גורליץ, ואת נכדו רבי משה דוד אב"ד לאפאש, שיערכו וידפיסו אותם.
[1] דף. 42 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נזקי עש בראש הדף, עם פגיעה בטקסט.

----------------------------------------------- ---------------------------------

הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), אבי שושלות אדמו"רי סיגעט וסאטמר ועוד שושלות חסידיות חשובות. נודע מצעירותו לגאון מופלג, ואף זכה בימי נעוריו לבקר בהיכלו של הגר"א בווילנא ולשוחח עמו בלימוד (הרב יוסף משה סופר, הגאון הקדוש בעל ישמח משה, ברוקלין תשמ"ד, עמ' כה-כו). כיהן ברבנות בשיניווא ובאוהעל. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, והיה מתלמידי ה"חוזה מלובלין" וה"אוהב ישראל" הרב מאפטא. משנת תקס"ח, בה נבחר לרב באוהעל, הפיץ את החסידות בארצות הונגריה. התפרסם בדורו למקובל אלוקי ופועל ישועות, ועסק הרבה בנתינת קמיעות. מספריו: שו"ת "השיב משה" בהלכה, "ישמח משה" על תנ"ך ו"תפלה למשה" על תהלים.

האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגעט בירת מחוז מארמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגעט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגעט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש" ובחכמתו המופלאה. מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.