חמשה חומשי תורה – המהדורה הראשונה של ה"באר מים חיים" – מאהלוב-סדילקוב, תק"פ

חמשה חומשי תורה – המהדורה הראשונה של ה"באר מים חיים" – מאהלוב-סדילקוב, תק"פ
סט שלם של חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם הפירוש "באר מים חיים", מאת הגה"ק רבי חיים טירר אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב-סדילקוב, [תק"פ 1820 – על מקומות ושנות ההדפסה המדויקים ראה להלן]. מהדורה ראשונה. חמישה כרכים.
ה"באר מים חיים" הוא אחד מספרי היסוד המפורסמים של תורת החסידות. הספר מיוחד הן בהסברתו הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע ממנו. הוא נפוץ ונדפס במהדורות רבות והפך לאבן יסוד בתנועת החסידות.
בפתח כרך בראשית נדפסו הסכמות רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד והאדמו"ר רבי מרדכי מקרמניץ (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב).
כתב היד של "באר מים חיים" נשלח מארץ ישראל (לאחר פטירת המחבר בשנת תקע"ד או תקע"ה) אל הרה"ק רבי מרדכי מקרמניץ, הכותב בהסכמתו: "כאשר הגיעו אלי הכתבים... קבלתי עלי עול הטורח הזה ונתתי אותם להעתיקם ולסדרם...", וממשיך לספר על גודל אהבת אביו הקדוש רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב את הרב המחבר: "מה שראיתי וידעתי מנועם עריבות חיבת ידידות מכבוד אבי אדומ"ר הרב הקדוש החסיד המפורסם ... מוה"ר יחיאל מיכל זללה"ה אליו, שחבבו ביותר ויותר כבבת עינו היה אצלו ואהבת עולם אהבו". ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב בהסכמתו: "ידענו היטב חפץ ורצון אותו הצדיק, אשר כל ימיו היה משתוקק לזכות את הרבים בדבריו הקדושים... ורבים השיב מעון... וזכות הרב המחבר יעמוד לנו לזכות נפשינו ורוחינו ונשמותינו לאור באור החיים עד ביאת הגואל". האדמו"ר ה"שר שלום" מבעלזא סיפר שספר המוסר הראשון שלמד בו היה ספר "באר מים חיים".
במהדורה זו נדפס גם פירוש המסורה "מנחת כליל", מאת רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דובראוונא, חתן הגר"א מווילנא (נעתק מחומש "אדרת אליהו" – דובראוונא, תקס"ד).
המחבר, הגה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד/תקע"ה; על תאריך פטירתו ראה פריט 86), מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. חיבר גם את הספר היסודי "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג). כיהן ברבנות בערים קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן וקישינב. השפעתו בהעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה הייתה רבה מאוד. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה) ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א), ושם מקום מנוחתו.
חמשה כרכים. 21 ס"מ בקירוב. בשניים מהם חסרים דף השער ודפים נוספים, והם הושלמו בצילום אמנותי. נדפסו על נייר ירקרק וכחלחל איכותי. כרוכים בכריכות עור חדשות, תואמות.
כרך בראשית: [2], ה-שנד דף. כרך שמות ומגילת אסתר: ב-רפב, יד, יט-לז דף (חסר דף ראשון ואחרון, במקור: רפב, יד, יט-לח דף). כרך ויקרא ומגילת שיר השירים: [1], ב-קכ; ח; י דף. כרך במדבר ומגילת רות: [1], ב-טז, יט-קפא דף. דפים קיג-קיד כרוכים שלא במקומם. כרך דברים ומגילות איכה וקהלת: ב-קעב דף (חסר שער ודף [2], במקור: [2], ב-קעב דף).
מצב טוב-בינוני. חיתוך על גבול הכותרת במספר דפים של חומש בראשית. חותמת עתיקה בשער של חומש בראשית. חותמות בעלות וחתימות צנזור בפתח חומש ויקרא. כתמים, בהם כתמים קשים וכתמי רטיבות. קרעים ופגעי עש קלים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים שיקום מקצועי במילוי נייר.
סטפנסקי חסידות, מס' 216.
המהדורה שלפנינו ידועה כמהדורת תק"פ, שכן בדפי השער של חמשת הכרכים מופיע פרט השנה תק"פ. לאחר עיון נראה כי פרט שנה זה נועד להטעות את הצנזורה, ולמעשה כרך שמות נדפס ראשון, במאהלוב, לא יאוחר מאייר תקע"ח, ויתר הכרכים נדפסו בסדילקוב לאחר שנת תקפ"ה.
מקומות ההדפסה – בדפי השער של חמשת הכרכים נדפסה, באותיות גדולות ובדיו אדומה, המילה: "במאהלוב", אך נוסף מעליה (למעט בכרך שמות), באותיות קטנות ובדיו שחורה: "גדרוקט אין סדילקאב" [=נדפס בסדילקוב].
שנות ההדפסה – בהסכמתו של רבי מרדכי מקרעמניץ לספר "שער התפלה" מתאריך י"ג אייר תקע"ח נכתב: "ובעזה"ש כבר נדפס כרך א', השם יגמור בעדי לגמור כל החמשה כרכים". כוונתו היא לכרך שמות, וכפי שכותבים המדפיסים בסוף הכרך (דף לז/2): "והתחלת ההדפסה היה מן הכרך הלז". כמו כן, בשער של כרך שמות המחבר מוצג כמחברו של הספר "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) בלבד, בעוד שבשערים של יתר הכרכים הוא מוצג גם כמחברו של הספר "שער התפלה", שנדפס לראשונה רק בשנת תקפ"ה. ב"אנציקלופדיה לחסידות – ספרים" (עמ' תרד) מתועד עותק של כרך בראשית מהסדרה שלפנינו, שבו מוזכר הפירוש "שם אפרים" מאת רבי אפרים זלמן מרגליות, שנדפס לראשונה באוסטרהא תקפ"ה-תקפ"ו.
יש לציין ולהוסיף שברישיון הצנזורה שנדפס בפולנית, בגב דף השער של כרך בראשית, נכתב שהחיבורים הוגשו לביקורת לפני הצנזורה כבר בכ"ה כסלו תקע"ו, אך הרישיון להדפסה ניתן רק בקיץ תק"פ.