קמיע קבלי ומכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמאכר – גריידיץ, תרל"ב

קמיע קבלי ומכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמאכר – גריידיץ, תרל"ב
מכתב ארוך (3 עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. סיון תרל"ב [1872]. מצורפת פתקת-קמיע עם יחודי עשר הספירות, בכתיבת ידו (בכתב מרובע).
מכתב שו"ת הלכתי וקבלי, שנשלח אל הרב נתנאל ווייל, מרבני קרלסרוא [תקע"ח-תרנ"ב. מצאצאי ה"קרבן נתנאל"], אודות הקמת בית עלמין חדש בעירו, ובו הוראות מפורטות כיצד לקדשו לייעודו, בתפילות והקפות, עם ייחודים קבליים. רבי אליהו מפרט את התפילות, ההקפות והייחודים, ומאריך להסביר את הרקע הקבלי שלהן, המועיל ל"שמירה" מן המזיקים. בתוך הדברים הוא מפנה אל הפתקה המצורפת, וכותב כי יש לכוון את הייחודים הרשומים בה.
בהמשך המכתב כותב רבי אליהו מגריידיץ בענייני ה"חברות" לאיסוף מעות ליושבי ארץ ישראל, והוא כותב כי כל המשתתף בחברות אלו יש לו "חלק בלימוד התורה" בארץ ישראל, ויש לו "חלק נחלה בירושלים".
הקמיע שצורף למכתב כתוב בעשר שורות. רבי אליהו מתייחס במכתבו למשמעות של מספר השורות, ומסיים לאחר מכן בדברי ברכה: "...שמסודר על יו"ד שיטות, שהוא נגד יו"ד ספירות ויו"ד גלגלים ועשרה מאמרות שנברא העולם, ועשרת הדברות – שכל זכותים אלו יהי עמכם".
המכתב נדפס (בשינויים קלים) בספר השו"ת של רבי אליהו גוטמאכר (אדרת אליהו, חלק א, ירושלים תשמ"ד, יורה דעה, סימן קכד – ראה חומר מצורף). אולם קמיע היחודים אינו מופיע שם, וגם לא סיומו של המכתב, בעניינה של מעלת ההשתתפות ב"חברות" יישוב ארץ ישראל.
הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ (תקנ"ו-תרל"ה), תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר. כיהן ברבנות פאלשען עד שנת ת"ר בערך, אז עבר לכהן ברבנות גריידיץ, ובנו בכורו רבי צבי הירש גוטמכר נתמנה במקומו לאב"ד פאלשען. נודע כקדוש ומקובל, ובשנותיו האחרונות התפרסם שמו ברחבי העולם היהודי כ"פועל ישועות", כאשר סיפורי נפלאות נפוצו על הניסים הגדולים והישועות מברכותיו של "דער גריידיצער צדיק" [הצדיק מגריידיץ] - "שמכל המדינות באו אליו לבקש ברכותיו ותפלותיו, כל אחד לפי מה שהוא צריך" (אגרות סופרים, בשולי אגרת כט).
רבי אליהו גוטמכר פעל רבות למען יהודי ארץ ישראל, והקים ישיבה בירושלים בשם חברת "סוכת שלום" ו"מאור יעקב". ישיבה זו הוקמה בבית המדרש "שנות אליהו" בחצר רבי אליהו גוטמכר בירושלים, אשר נקנתה באמצעות נאמנו רבי יעקב מרדכי הירשנזון. רבי אליהו דאג להחזקת הישיבה עד יומו האחרון. מלבד זאת פעל יחד עם הרב צבי הירש קלישר ב"חברת ישוב ארץ ישראל" שהוקמה בפרנקפורט בשנת 1860, אשר מטרתה הייתה לטפח התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל, ע"י גאולת האדמה מידי נוכרים, ולהושיב עליה חקלאים יהודים שיעבדו ויתפרנסו ממנה ויקיימו בה מצוות התלויות בארץ. שני רבנים אלו הרבו בתעמולה להפצת רעיון זה בספריהם, כתביהם, מכתביהם, ודרשותיהם. בספריהם הם מרבים להוכיח שפעולות אלו מקרבות את הגאולה ומעוררות ישועה ורחמים מלפני ה'.
לאחר שבנו רבי צבי הירש גוטמכר אב"ד פאלשען נפטר על פניו בגיל צעיר (בשנת תרל"א) ללא שהשאיר אחריו צאצאים, הוציא האב את ספרי בנו "נחלת צבי" ו"קן מפורשת" (לבוב, תרל"ג), כאשר בהקדמה לחיבור "קן מפורשת" מבטיח רבי אליהו: "אם בעת שיצטרך אדם לישועה מה'... ילמד משנה עם הרב ותוי"ט ופירוש בני ז"ל ויעמיד עצמו אח"ז ויתפלל באיזה לשון ששגור בפיו... ויפרט מבוקשו שיהיה נענה...".
דף כפול (3 עמ' כתובים): 28.5 ס"מ + פתקה מצורפת: 9.5X8 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בקפלי הנייר עם פגיעות בטקסט. נזקי עש עם פגיעות בטקסט.