אסתר לוריא - תחריט נערה עם טלאי צהוב. על פי רישום שנעשה בהיותה בגטו קובנה

אסתר לוריא - תחריט נערה עם טלאי צהוב. על פי רישום שנעשה בהיותה בגטו קובנה

אסתר לוריא [1913-1998] תחריט נערה עם טלאי צהוב, חתום בעפרון בעברית ובאנגלית.

אסתר לוריא - ציירת עטורת פרסים ומעצבת במה ותפאורה. בשנת 1939 נסעה לקובנה לבקר את אחותה ובעקבות הכיבוש הגרמני ביוני 1941 נאלצה להישאר  בגטו קובנה ולאחר מכן במחנות. בהיותה בגטו, שהתה לוריא בבתי מלאכה שונים. בבית המלאכה לקדרות, ציירה בהסכמתו של המנהל הגרמני, שם בקשה מהקדרים היהודיים שיכינו לה כמה כדים גדולים בהם תוכל לגנוז את ציוריה. היא הטמינה את ציוריה בתוך הכדים ומסרה אותם זמנית לידי היודנראט. ביום האקציה ב-26 באוקטובר 1943, בה גורשו שלושת אלפים יהודים מהגטו למחנות עבודה באסטוניה החליטה להסתיר את הכדים באדמה במחסן קטן סמוך לבית אחותה. המחסן עמד ליד קיר בטון, שהבטיח את שימורם גם אם יעלו הבתים באש. לוריא כתבה מצדו של כל רישום כמה מילים מסבירות, תאריך בו נוצר ואף הוסיפה מכתב למי שימצא כדים אלה. בסך הכול היו אלה כמאתיים רישומים ואקוורלים בגודל 25x 35 ס"מ.

עם חיסול גטו קובנה גורשה למחנה שטוטהוף, שם הופרדה מאחותה. אחותה ואחיינה הקטן נשלחו לאושוויץ. במחנה כמעט לא יכלה לצייר. אמנות שימשה לה כסחר חליפין, תמורת מזון כפי שהיה הדבר במחנות אחרים במהלך התקופה. לימים כתבה לוריא :

"הצלחתי להשיג עפרון ופיסות נייר קטנות מאחת הכתבניות שבמחנה הריכוז. התחלתי לצייר טיפוסים מבין הנשים. בחורות, שלהן ":ידידים" מבין האסירים והיו מקבלות מתנות-מזון, בקשוני שאצייר אותן. התשלום היה פרוסת לחם. רשמתי גם דמויות נשים לבושות "פיג'מות". הן צוירו בעפרון דק על נייר גרוע, שקבלתי מבחורה שעבדה ברישום אסירים, את הציורים הסתרתי בבגדי במשך חמשת החודשים שהיינו במחנה העבודה." [אסתר לוריא, רישומים: נשים במחנה עבודה, י.ל פרץ, תל אביב, 1962, עמ' 21].

ציוריה הנם עדות בלתי אמצעית למעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה. את הרישום "נערה בטלאי הצהוב" יצרה לוריא בגטו קובנה בעיצומם של ימי האימה. לימים זכתה לוריא על יצירה זו בפרס דיזנגוף. ביולי 1945 שבה לארץ ישראל והתקבלה בהתרגשות רבה. סיפוריה התפרסמו בעיתונות וציוריה הוצגו בתערוכות רבות.

גודל התחריט 15x10 ס"מ. גודל הדף: 28x19 ס"מ. מצב טוב מאד.