מכתב בהלכות ברכות הנהנין מאת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך - דעתו בעניין הברכה על אכילת שוקולד - ירושלים, תשל"ו

מכתב בהלכות ברכות הנהנין מאת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך - דעתו בעניין הברכה על אכילת שוקולד - ירושלים, תשל"ו
מכתב ארוך (28 שורות) בהלכות ברכות הנהנין, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך. ירושלים, סיון תשל"ו [1976].
הסכמה לספר "מקור הברכה" העוסק בענייני ברכות הנהנין, שחיבר רבי גבריאל קרויס ראב"ד מנצ'סטר. במכתבו הוסיף רבי שלמה זלמן מספר הערות הלכתיות בנושאים הנידונים בספר, ובהם עניין הברכה הראויה לברך על אכילת שוקולד: "והנה בדבר השוקולד אשר בקש ממני לעיין בדבריו, כבר העירותי דבר זה לפני ארבעים שנה, ונו"נ [ונשאתי ונתתי] בזה עם גדולי תורה, ולא שמעתי דבר שמתקבל על הדעת". בשולי המכתב מוסיף הגרש"ז הערה חשובה: "הלום נתעוררתי דאפשר הואיל והקאקאוי [קקאו] עצמו כמו שהוא אינו נאכל לא חי ולא מבושל... ואף שדרך אכילתו הוא תמיד ע"י ריסוק, אפי"ה [אפילו הכי] מברכין ע"ז שהכל, אך לא עיינתי בזה, ונא לעיין בדבר".
רקע: הגרש"ז אויערבאך תמה כל ימיו מדוע נוהגים לברך על שוקולד, שנעשה כידוע מפרי עץ הקקאו, ברכת "שהכל נהיה בדברו", ולא "בורא פרי העץ". את תמיהתו בעניין שטח לראשונה באריכות במכתב, בסביבות שנת תרצ"ו, בפני הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, ובו כתב: "בעניין שוקולד שנהוג לברך עליו שהכל, נשאתי ונתתי בזה עם גדולי תורה... ויש לברך ע"ז בורא פרי העץ". המכתב נדפס בספרו שו"ת "מנחת שלמה" (חלק א, סימן צא, סעיף ב). מקבל המכתב רבי גבריאל קרויס דן באריכות בעניין בספרו "מקור הברכה", וגם הוא נשאר בתמיהה על המנהג הרווח לברך "שהכל" ולא "בורא פרי העץ". על כך כותב לו הגרש"ז במכתב שלפנינו, שכבר לפני ארבעים שנה הוא דן בהערה זו, ונשא ונתן בענין עם גדולי התורה, "ולא שמעתי דבר שמתקבל על הדעת" [מדוע מברכים "שהכל"]. אך עם כל זאת, בהערה בשולי המכתב שלפנינו מסביר הגרש"ז בקצרה, מדוע בכל זאת יש מקור הלכתי למנהג הרווח לברך "שהכל" על השוקולד.
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך (תר"ע-תשנ"ה) ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים. נולד בירושלים לאביו רבי חיים יהודה ליב אוירבך - ראש ישיבת המקובלים שער השמים. היה תלמידו המובהק של רבי איסר זלמן מלצר, אשר החשיבו מאד והביא מדבריו בספרו "אבן האזל". בשנת תרצ"ה, בהיותו בן 24 בלבד, הוציא את ספרו הראשון - "מאורי אש" - על השימוש בחשמל בשבת, וזכה להסכמותיהם של גדולי הדור, ביניהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבו - רבי איסר זלמן מלצר והרב קוק. ברבות הימים הפך רבי שלמה זלמן לאחד מגדולי הפוסקים ולסמכות ראשונה במעלה במספר תחומים הלכתיים, כגון בנושאי רפואה והלכה. בנועם הליכותיו ועדינותו היה נערץ על כל חוגי היהדות האורתודוכסית, והדבר התבטא בין היתר בהלוויתו, בה השתתפו לפי ההערכות כשלוש מאות אלף אנשים.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
המכתב שלפנינו נדפס בתחילת הספר "מקור הברכה" העוסק בהלכות ברכות הנהנין, שחיברו רבי גבריאל קרויס מקבל המכתב.