|
LOT 206:
דור דעה: ארבע תקופות חסידות בעש"טית בשנות ת"ק-תר"כ, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. בליגוריי, תרצ"ג 1933
more...
|
|
|
Start price:
$
30
Buyer's Premium: 23%
VAT: 17%
On commission only
|
דור דעה: ארבע תקופות חסידות בעש"טית בשנות ת"ק-תר"כ, מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. בליגוריי, תרצ"ג 1933
דור דעה: ארבע תקופות חסידות בעש"טית בשנות ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על שיטות נושאי דגל החסידות, פרי עטו של הגאון ר' יקותיאל ארי' קאמעלהאר. דפוס נטע קרוננברג, בליגוריי, תרצ"ג 1933.
[6], שמג, [1] עמ', 23 ס"מ.
הרב הגאון רבי יקותיאל אריה קמלהר (תרל"א-תרצ"ד 1871-1934) היה איש אשכולות, תלמיד חכם ולמדן מופלג, מחנך, סופר ונואם, חוקר תולדות ישראל, עורך ומשתתף בכתבי עת רבים. הוא נולד בעיר קאלאשיץ לאביו ר' גרשון שהיה בן בית אצל הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב. ר' יקותיאל למד תורה בצעירותו בעיר טארנא ב'בית המדרש הישן' וב'צאנזער קלויז'. בשנת תר"נ התחתן, עבר לגור בעיר קארטשין והיה מקורב לרה"ק רבי יהושע מדזיקוב, בעל 'עטרת ישועה'. משנת תרס"ז עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כראש ישיבת "אור תורה" בסטאניסלאב ודרש שם ברבים מידי שבוע. בתקופת המלחמה הוא נדד לווינה, ובשנת תרפ"ז עבר לגור בניו יארק. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, נפטר ביום י"ט באלול שנת תרצ"ז והובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים.
ראה תולדותיו: ספר 'הצופה לדורו' מאת יהושע מונדשיין; מאורי גליציה, ד, עמ' 556-564; הקדמת בנו הרב ישראל הי”ד לספר אהבת הקדמונים; מאמר של בנו הרב משה קאמלהר בספר הזיכרון לקהילת רישא.
פגם בכריכה, דפי שער ודף ראשון מנותקים, מצב בינוני-טוב.
דור דעה: ארבע תקופות חסידות בעש"טית בשנות ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על שיטות נושאי דגל החסידות, פרי עטו של הגאון ר' יקותיאל ארי' קאמעלהאר. דפוס נטע קרוננברג, בליגוריי, תרצ"ג 1933.
[6], שמג, [1] עמ', 23 ס"מ.
הרב הגאון רבי יקותיאל אריה קמלהר (תרל"א-תרצ"ד 1871-1934) היה איש אשכולות, תלמיד חכם ולמדן מופלג, מחנך, סופר ונואם, חוקר תולדות ישראל, עורך ומשתתף בכתבי עת רבים. הוא נולד בעיר קאלאשיץ לאביו ר' גרשון שהיה בן בית אצל הרה"ק רבי צבי הירש מרימינוב. ר' יקותיאל למד תורה בצעירותו בעיר טארנא ב'בית המדרש הישן' וב'צאנזער קלויז'. בשנת תר"נ התחתן, עבר לגור בעיר קארטשין והיה מקורב לרה"ק רבי יהושע מדזיקוב, בעל 'עטרת ישועה'. משנת תרס"ז עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כראש ישיבת "אור תורה" בסטאניסלאב ודרש שם ברבים מידי שבוע. בתקופת המלחמה הוא נדד לווינה, ובשנת תרפ"ז עבר לגור בניו יארק. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, נפטר ביום י"ט באלול שנת תרצ"ז והובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים.
ראה תולדותיו: ספר 'הצופה לדורו' מאת יהושע מונדשיין; מאורי גליציה, ד, עמ' 556-564; הקדמת בנו הרב ישראל הי”ד לספר אהבת הקדמונים; מאמר של בנו הרב משה קאמלהר בספר הזיכרון לקהילת רישא.
פגם בכריכה, דפי שער ודף ראשון מנותקים, מצב בינוני-טוב.
