תגלית. [2] דפי קלף: פירושי רש"י והראשונים. אשכנז, המאה ה-14. שינויים רבים מהנוסח המופיע בדפוס

תגלית. [2] דפי קלף: פירושי רש"י והראשונים. אשכנז, המאה ה-14. שינויים רבים מהנוסח המופיע בדפוס

כתב-יד על קלף: פירוש רש"י לספר משלי; פירוש לספר איוב מאת מחבר עלום שם מן הראשונים, הנתון במחלוקת מחקרית מיהו מחברו, ומכתב היד שלפנינו, שהיה בלתי ידוע עד כה, ניתן להכריע בין החולקים. אשכנז, המאה הי"ד. 

הדף הראשון: פירוש רש"י לספר משלי, החל מפרק ז' , ז' ועד פרק י"א , ט'. ישנם חילופי גרסאות בהשוואה לדפוס. דוגמה לשינויים בפסוק הראשון בלבד המופיע בדף שלפנינו (ז , ז): הנוסח אצלנו: "נסתכלתי" ובדפוס "הבחנתי"; אצלנו: "פנתה" ובדפוס: "פנה"; אצלנו: "מן המינים" ובדפוס: "אחד מן המינים".

הדף השני: פירוש לספר איוב, החל מפרק מ', כ"ז ועד לסוף הספר (פרק מ"ב , י"ז). זהו בדיוק הקטע שרש"י לא הספיק לפרשו, ובחלק מכתבי היד מועתק במקומו קטע השלמה מפירוש, שבכ"י מינכן מס' 5, וכ"י פרמה דה-רוסי מס' 181, מצויה לגביו מסורת שהוא מאת רשב"ם (נכדו של רש"י). כך סברו גם החוקרים אברהם גייגר ואברהם ברלינר, בני המאה ה-19. לעומתם, ישנם הסוברים כי השלמה זו לפירוש רש"י (המכונה לעיתים במחקר בשם 'פסודו-רש"י'), הינה קומפילציה של פירושים מתלמידי רש"י (החוקרים דוד רוזין ומשה ארנד). אמנם, ישנם בחיבור גם מרכיבי טקסט משותפים עם פירושו של רבי יוסף קרא, בן זמנם של רש"י והרשב"ם.

לכתב היד שלפנינו, יש כדי לתרום לוויכוח, עקב שינויי נוסחאות רבים מכתבי היד המוכרים לנו (כ"י מינכן מס' 5; כ"י פרמה דה-רוסי מס' 181; כ"י לוצקי מס' 778), וממנו ניתן להסיק כי הפירוש המכונה 'פסודו-רש"י' הינו קורפוס מידי מלקט, שמיזג את פירושיהם של פרשני המקרא הצרפתיים. (ראה מחקר מצורף המשווה בין כתבי היד, ומסקנותיו). 

[2] דפי קלף בפורמט גדול, 28X21 ס"מ. כתובים משני צדיהם (ארבעה עמודים כתובים), שני טורים בעמוד. הקלף: בעיבוד אשכנזי (שטושטש בו ההיכר בין צד השיער לצד הבשר), עם שרטוט בעץ, כפי הנהוג באשכנז. הכתב: אשכנזי-בינוני, עתיק, בקליגרפיה 'גותית'. מצורף מחקר מעמיק אודות כתב היד וחשיבותו.

מצב בינוני-טוב. כתמים. מעט קמטים ונקבים. דהייה של הכתב במספר מקומות אך רובו של הטקסט קריא.

* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.