סידור רבי שבתי מראשקוב. מהדורה ראשונה ונדירה של הסידור החסידי הראשון כולל הדף הנדיר

סידור רבי שבתי מראשקוב. מהדורה ראשונה ונדירה של הסידור החסידי הראשון כולל הדף הנדיר
סדר תפלה לכל השנה עם כוונת האר"י. סידור בנוסח ספרד עם כוונות האר"י ומנהגים כוונות ויחודים של האלקי קדוש הבעל שם טוב, עם הגהות ודקדוקי סופרים של הגאון מוהר"ר שבתי מראשקוב. קוריץ, תקנ"ד [1794]. מהדורה ראשונה של 'סידור רבי שבתי'. חסר 5 דפים.

לפנינו המהדורה ראשונה של הסידור הנדיר והמבוקש, עם כל החלקים, עם תפילות למועדים והגדה של פסח ועם תפילות לימים נוראים. עם הדף הנדיר של הודו בערב שבת וכגוונא.

לפנינו הסידור החסידי הראשון! שנים אחדות לפני הדפסת הסידור שלפנינו החלו להדפיס סידורים בנוסח האשכנזים עם כוונות האר"י וצדיקי החסידות החלו להתפלל מהם. אולם לפנינו הסידור הראשון בנוסח ספרד שבו נוספו גם יחודים ומנהגים מהבעל שם טוב.

רבי שבתי מראשקוב המקובל הנודע שהיה מבני היכלו של הבעל שם טוב, ערך את הסידור על פי כוונות האר"י עם הוספות מהבעל שם טוב.

בסידור זה נדפס לראשונה אמירת 'הודו' תהלים מזמור קז לפני תפילת מנחה בערב שבת. את המנהג הזה תיקן הבעל שם טוב, והוא התפרסם על פי הספר 'מאור עינים' (פרשת בשלח) למגיד מטשרנוביל תלמידו של הבעל שם טוב. אולם הספר מאור עינים נדפס בשנת תקנ"ח, ואילו הסידור שלפנינו נדפס כבר בשנת תקנ"ד.

בסידור שלפנינו אחרי תפילות לימות החול ולפני התפילות לשבת [בין דף רסג לדף רסא] נוסף דף בלתי ממוספר ובו תהלים מזמור קז, והמאמר מן הזוהר "כגוונא" לקבלת שבת. במפעל הביבליוגרפי מציינים שהדף הזה צורף רק לחלק מן הטפסים, ובעותק שהיה לפניהם הדף הזה היה רק בצילום. והנה בעוד שאמירת כגוונא נדפס כבר קודם (בסידור רבי אשר בשנת תקמ"ח) הרי מנהג אמירת הודו בערב שבת נדפס כאן לראשונה. כאמור, הדף הנדיר הזה נמצא בעותק שלפנינו

אכן הסידור הזה היה מבוקש מאד אצל צדיקים, וכבר לפני שנדפס הוא היה ידוע ורבים השתקוקו להתפלל ממנו. כפי שכתב בהסכמה לסידור שלפנינו, תלמידו של בעל שם טוב, רבי יוסף משה ממעזריטש "וכבר שמעתי שרבים מצדיקי דורינו השלמים ויראים משתוקקים ומתאוים לרוות צמאונם מתי יזכרו לראות הסידור הנ"ל כי אינו בנמצא, ובפרט שיש בתוכו כמה חידושים ויחודים ממו"ר [-ממורי ורבי] אור ישראל בוצינא קדישא מהר"י בעש"ט זצללה"ה.

נציין את מה שמובא שאמר רבי ישראל מרוז'יו שסידור זה הוא חיותו, ועוד מסופר בקהילות החסידים שכתב היד של הסידור היה טמון בתוך תנור דולק ולא נשרף [ראה מגדיל ישועות עמוד ע, ואבן שתיה החדש ב עמוד תמח].

שרטוטים קבלים

מזמור למנצח בצורת מנורה דף יז ודף לט מהספירה השניה.

סטפנסקי, חסידות 426.

הסידור בשלמותו כולל: ב, רסג [צ"ל רס] [1] רסא-שמד, סב, צט דף.

בעותק שלפנינו השער הושלם בצילום אמנותי. חסר דף ההסכמות ודף אחריו, דף שה ודף שח. סך הכל חסר 5 דפים.

17 ס"מ.

חותמות: בדף שלג, ובדף מח מהספירה השלישית.

מצב בינוני, סימני שימוש רבים. מעט קרעים עם חסרים. מדבקות לחיזוק במספר דפים. כריכת עור חדשה.

* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.