ספר האשכול. יסדו ר' אברהם ב"ר יצחק מנרבונא.יוצא לאור ע''פ כתב יד ערוך ומסודר מוגה ומבואר,ועם ...

ספר האשכול. יסדו ר' אברהם ב"ר יצחק מנרבונא.יוצא לאור ע''פ כתב יד ערוך ומסודר מוגה ומבואר,ועם מבוא בראשו ע''י שלום אלבק והשלימו וערכו בנו חנוך אלבק חלקים ראשון ושני.

הוצאת ראובן מס ירושלים תרצ''ה.מצב טוב מאוד,כריכה מקורית מנותקת,קרע עם פגיעה בטקסט בח''א עמ' 83.

בתרכ"ח יצא ספר האשכול לאור על ידי הגאון רבי צבי בנימין אוירבך (הרב הצב"א), מגדולי ישראל בגרמניה, שהוסיף לו ביאור בשם "נחל אשכול". הרב אוירבך כתב בהקדמה שהספר מבוסס על כתב יד שקיבל מאדם בשם משה מרציג. מיד אחרי הוצאתו לאור, עוד בחיי הרב אוירבך, פורסם מאמר ב"החלוץ" מה'מגיה' שטען שהספר של הרב אוירבך הוא זיוף המכיל חומר רב שאינו מקורי.

לאחר מותו של אוירבך פרסם שלום אלבק מאמר נגד ספר האשכול במהדורת אוירבך, וטען שהוא מזויף. טענתו העיקרית הייתה שספר האשכול המקורי קיים בספריות ידועות בשני כתבי יד דומים, בהם יש רק כרבע מהחומר שהדפיס הרב אוירבך. אין שום עותק קיים בעולם הדומה לספר של אוירבך. לטענת אלבק רובו של הספר הוא פרי רוחו של אוירבך, או רעיונות שהעתיק מספרי זמנו. אלבק טען: "היכן כתב היד הזה?" 

בשעתו, עם פרסום הספר על ידי אוירבך, הוא התקבל ללא עוררין. הספר, במהדורת רצ"ב אויערבך, צוטט כמה פעמים גם בספרי הלכה מקובלים כגון המשנה ברורה. עם פרסום מאמרו של אלבק התעורר רעש גדול. חכמי ישראל דחו את בשאט נפש את הדברים ביודעם את תומתו וצדקתו של רבי צ"ב אויערבך. מאוחר יותר פירסמו הגאונים רבי חנוך ארנטרוי ורבי יעקב שור כתב הגנה על הרב אוירבך בשם "צדקת הצדיק" (ברלין תר"ע), בו הם מבררים שאכן היה קיים אדם בשם "משה מרציג", שציווה לקבור עמו את כל כתביו האישיים, והם משערים שבטעות נקבר עמו גם כתב היד הזה. 

לקונטרס מצורפים גם מכתבי תמיכה של רבי דוד צבי הופמן ופרופ' ברלינר. אלבק עצמו לא קיבל את דבריהם ופרסם קונטרס בשם "כופר האשכול" (ווארשא תרע"א), בו חזר על טענותיו בהרחבה.