שני קונטרסים של תמצית חייו של הרב המופלא, הגאון הצדיק שמסר נפשו לתפילה במניין ולהתרת עגונות, רבי חיים מרדכי ראלללער ...

שני קונטרסים של תמצית חייו של הרב המופלא, הגאון הצדיק שמסר נפשו לתפילה במניין ולהתרת עגונות, רבי חיים מרדכי ראלללער – ראו בפנים תהלוכות חייו המופלאות

א. ספר ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות עם באר חיים מרדכי, הגאון הצדיק, הדומה למלאך ד', רבי חיים מרדכי ראללער, קלוזש קלוזנבורג, תרפ"ח – הספר שחיבר עקב מסירות נפשו לתפילה במניין, כשיצא בפרעות לחפש מניין, וניצל בנס – ראו בפנים תהלוכות חייו המופלאות – נדיר!

ב. ספר קונטרס באר חיים מרדכי, הגאון הצדיק, הדומה למלאך ד', רבי חיים מרדכי ראללער, קלוזש קלוזנבורג, תרפ"ח – שמסר נפשו להתיר עגונות עד מותו ממש – ראו בפנים תהלוכות חייו המופלאות – נדיר!

נולד בדימינשט, שבחבל מולדובה ברומניה, לרב יצחק אייזיק יהודה לייב רולר ולדבורה. מצד אביו היה צאצא לרב נפתלי כ"ץ ולמהר"ל מפראג. האב שימש כראב"ד פונזשט והיה מחסידי רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב ורבי יצחק פרידמן מבוהוש. אמו הייתה בת הרב שבתי סג"ל שכיהן כרבה של בוהוש וחיבר את 'שו"ת הרשבי"ד'.

למד תורה מפי אביו, ובבחרותו למד אצל רבי יצחק מבוהוש. בתרמ"ח נבחר להיות מו"צ בבוהוש. לאחר מכן נבחר לכהן כרב העיר טרגו-ניאמץ. רוב היום עסק בתורה עטוף בטלית ועטור בתפילין בבית הכנסת "בוסלבר". מלבד הרבי מבוהוש, היה מקורב כאביו גם לרבי דוד משה מצ'ורטקוב, וכן לבנו רבי ישראל ולאדמו"רים נוספים.

הקפיד במיוחד על תפילה במניין. שהה בקלוז' בעת שבוצעו פרעות נגד היהודים, ובכל זאת יצא לחפש מניין. הוא נתקל בכנופיה שהתנפלה עליו ובדרך נס ניצל מהם. בעקבות כך הדפיס את ספרו "ברכי נפשי", הספר הנדיר שלפנינו.

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולן סיפר כי פעם חיפש הרב רולר בערב ביום חורפי מניין לתפילת ערבית, וכשלא מצא שכר בממון רב עגלה ונסע עשרה קילומטרים לסקולן לביתו של רבי אליעזר זוסיא כדי לאסוף מניין לאמירת ברכו. לאחר מכן חזר שוב בעגלה למקום מוצאו.

נהג ללמוד עד חצות היום כשהוא מעוטר בתפילין של רבנו תם, פרשה בתורה, פרק בנ"ך, פרק במשנה, דף גמרא, ספר הזוהר, ארבעה טורים עם ביאור בית יוסף, שולחן ערוך ונושאי כליו, וספרי הלכה נוספים. לאחר מכן היה מקיים מצוות ביקור חולים לפני שאכל ארוחת בוקר! לאחר פת שחרית התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר מכן למד בספרי חסידות עד שנרדם לתנומה קלה שלאחריה חזר ללמוד ולכתוב. בהמשך יומו קיבל אנשים לשאלות הלכתיות, עצות וסיוע. בליל שבת נהג ללמוד מחצות הלילה עד עלות השחר בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול.

בתרס"ג השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים בקרקא נגד עלילות הדם, ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ בחול המועד פסח תש"ד עבר לבוקרשט. בתמוז תש"ו עלה לארץ והתיישב בירושלים.

סמוך לזמן הדלקת נרות בערב שבת פרשת לך לך, ז' בחשוון תש"ז, צלצל לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה אז. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל בשעה כזו, וענה "מי יודע מה ילד יום". במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

בהלוויתו השתתפו אלפים. בין המספידים היה הרב עקיבא סופר מפרשבורג ורבי ישראל פרידמן מהוסיאטין אמר עליו קדיש.

רבי אליעזר זוסיא מסקולן אמר עליו: "כמעט שלא נמצא כמותו בכמה ארצות גדול בתורה ובמידות". הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק שיבח את חיבורו "חידושי בן יאיר" על הש"ס.

מצב: בינוני – טוב. כתמי יושן. כריכה רכה, קט"ו עמודים.