חשיפה ראשונה אחרי מאה שנה: המכתב ההיסטורי של זאב ז'בוטינסקי על הגדודים העבריים, על מות טרומפלדור, על פרעות הערבים ...

חשיפה ראשונה אחרי מאה שנה: המכתב ההיסטורי של זאב ז'בוטינסקי על הגדודים העבריים, על מות טרומפלדור, על פרעות הערבים ועל יסוד ה"הגנה" בירושלים!

מכתב ארוך בכתב ידו של ז'בוטינסקי, ברוסית, (כ"ג אדר תר"פ), 1920 על הגדודים העבריים, על מות טרומפלדור, על פרעות הערבים ועל ייסוד ה"הגנה" בירושלים!

ללא ספק מדובר במכתב החשוב ביותר של ז'בוטינסקי, מהרגעים הדרמטיים של צומת הדרכים ההיסטורי של הציונות.

אז עלו על הפרק שאלות היסוד הן ביחס למאבק בערבים, והן ביחס של האנגלים למפעל הציוני, ובהקשר לכך שאלת הגדודים העבריים. על כל אלה כותב ז'בוטינסקי בבהירות רבה, כדרכו, במכתב שלפנינו

מתוך המכתב המופלא:

..... וכעת לדיווח. הערבים נהיים מדי יום חצופים יותר, האנגלים מנהלים איתנו פוליטיקה בסגנון קרנסקי עם הבולשביקים. ההפגנות בירושלים היו די חלשות מבחינת כמות האנשים המשתתפים, אולם העיתונות הזרה תנפח אותם לממדים עצומים כפי שהיא עשתה עד כה. אנחנו מקימים כאן ארגון להגנה עצמית , "ההגנה". הנסיעה של וו. למצרים הינה מיותרת לחלוטין, למרות זאת אנחנו נשתדל שהוא ישיג משהו עבור הגדוד. נכון לעכשיו , הגדוד הוא נקודת התמיכה היחידה שלנו, הוא מוערך מאוד אצל הגנרלים ולמרות זאת מנסה המפקדה לחסל אותו. ההתגייסות שהובטחה לנו עדיין לא בוצעה. מותו של טרומפלדור הותיר רושם נוראי על החיילים, אם לא היו עוזבים את מטולה, כל החיילים היו רצים לשם...

יש לתת את הדעת לתאריך ההיסטורי של המכתב: 13.3.1920

בתאריך העברי זה כ"ג באדר תר"ף. כידוע, יום נפילתו של טרומפלדור הוא י"א באדר תר"פ. כלומר מדובר בשנים עשר יום לאחר נפילתו! אכן במכתב שלפנינו, ז'בוטינסקי מתאר את הירידה המוראלית הדרמאטית של חיילי הגדודים בעקבות נפילתו, ואת הסיבה שלא התפזרו לכל עבר, ומאידך גיסא הוא מבאר את חשיבות המשך הגדודיים.

4 עמודים קטנים מלאים בכתיבה בכתב ידו הקטן. כתב ברור וקריא. חתימה בראשי תיבות

מצב: טוב