לוט 2 חוברות לימוד שפת האספרנטו.
א'. מילון
אספרנטו – עברי בצרוף מבנה השפה ודקדוקיה, תרגילים וספורים מאת
ע. צ. מלמד.
ירושלים תרפ"ח 1928.
"מהדורה ראשונה"? (באותה שנה יצאו שני מהדורות) 17, 87 עמ'; שער נוסף: מבנה שפת אספרנטו.
הוצאת התקווה בדפוס מוריה, בשנה זו נדפס גם ע"י הוצאת התחיה בשינויים.
כריכה בצבע אדום עם שער מודפס על הכריכה הקדמית ושער מצד שני של הספר כאילו נכתב באנגלית "השער בעברית!!
ללא כריכה אחורית, כריכה הקדמית שבורה לשנים, נייר טוב, מצב טוב – טוב מאוד.
ב'. ד"ר
אליעזר זמנהוף "שפת אספרנטו" ספר לימוד ותרגילים בצירוף יסודות הדקדוק מעובד לפי ספרו של זמנהוף ע"י
הרב ד. י. רבינוביץ – טייץ. נספח צילום עמוד ראשון של התנ"ך המתורגם לאספרנטו, תרשימים של מלות השאלה והיחס ועוד.
ירושלים תש"י 1950.
"מהדורה יחידה". 49, 7 עמ'; כולל תאריכים מחייו של זמנהוף, איורים, תווים ופרסומת של מורה
"מדופלם" לשפת האספרנטו.
כריכה רכה, שער מעטפת על הכריכה, כתמים, מעט קרעים, מצב טוב מאוד.
אֶסְפֶּרַנְטוֹ היא שפה מתוכננת ושפת עזר בינלאומית שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפתו השנייה של כל אדם בעולם, לצד שפת האם שלו.
אספרנטו היא כיום השפה המדוברת ביותר מבין השפות המתוכננות, ולה כ-2 מיליון דוברים.
ב-1887, לאחר למעלה מעשר שנות עבודה, יצר הרופא היהודי-פולני אליעזר לודוויג זמנהוף את היסוד לשפת אספרנטו. הוא התכוון ליצור שפה קלה ללימוד שתשמש שפת עזר בינלאומית, שפה שנייה לכל אדם בעולם, לצד שפת האם. דוברי אספרנטו רבים עדיין רוצים בכך, אך רבים מסתפקים ברצון להיפגש עם בני ארצות אחרות וללמוד על ארצות ותרבויות אחרות. כיום, אלפי אנשים משתמשים באספרנטו באופן קבוע כדי לתקשר עם אנשים מכל העולם. על החוברת ששמה "השפה הבינלאומית – מבוא וספר לימוד מלא" חתם דוקטור זמנהוף, כמקובל באותם ימים, בשם עט, "Doktoro Esperanto", שפירושו "הדוקטור הַמְּקַוֶּה", שכן זמנהוף קיווה שאספרנטו תהפוך לשפת עזר בינלאומית ותתרום לשלום בעולם.
זמנהוף היה הראשון מבין יוצרי השפות עד זמנו שהיה בעל האינטואיציה המתאימה להבין שהפתרון ליצירת שפה בינלאומית איננו ביצירת שפה סכימטית-פילוסופית אלא בקומפילציה של מילים שהן כבר בינלאומיות ומוצאן מהשפות הטבעיות. יתר על כן, במשך 30 שנה ליווה זמנהוף את הקהילה המתהווה של דוברי השפה שהגה, והנחה את התפתחותה כעורך עיתון ומתרגם.
הנאצים החרימו את האספרנטו, סגרו בהדרגה את כל אגודות האספרנטו בגרמניה ולבסוף אסרו על כל פעילות לשונית או חברתית בתחום, בגרמניה ובכל טריטוריה שנפלה תחת כיבושם. ב"מיין קאמפף" הגדיר היטלר את השפה הבינלאומית כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". למרות התלהבות והתחלה חיובית לאספרנטו תחת המשטר הסובייטי, במסגרת "הטיהורים הגדולים" בברית המועצות של סטלין ב-37–1936 נאסרה גם כל פעילות אספרנטו, ורבים (מספרם מוערך באלפים) נאסרו, הוגלו ונרצחו באשמת ריגול לגרמניה[2]. בשנת 1940 הוציאו הנאצים להורג בוורשה את בנו של זמנהוף.
קביעת העקרונות והנורמות של השפה הבינלאומית מתבצעת כיום באמצעות "האקדמיה לאספרנטו" (La Akademio de Esperanto) שחברים בה 45 מומחים בשפה. אלה נבחרים לתקופה של 9 שנים, וכל 3 שנים מתחדש שליש מהם. עם חברי האקדמיה נמנה פרופ' עמרי ונדל מישראל, וכן בוריס קולקר, שכתב מספר ספרים ללימוד השפה.
מתוך ויקפדיה.