|
פריט 039:
סמיכת חכמים ב' חלקים - מהדורה ראשונה פרנקפורט תס"ד-תס"ו | 1704-1706
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $150
מחיר פתיחה:
$
150
עמלת בית המכירות: 23%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
סמיכת חכמים ב' חלקים - מהדורה ראשונה פרנקפורט תס"ד-תס"ו | 1704-1706
ספר סמיכת חכמים לגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ אב"ד פרנקפורט דמיין, ב' חלקים, חלק ראשון נקרא בשם 'ברכת ה', והוא הקדמת סמיכת חכמים לחכמת הקבלה, נדפס בשנת תס"ד | 1704. וחלק שני נקרא בשם 'קדושה וברכה' חידושים על מסכת ברכות. נדפס בשנת תס"ו | 1706. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר. עט דף. [1], קמ דף. חסר השער של החלק הראשון, ללא כריכה קדמית ושדרה, מספר דפים מנותקים, נזקי עש, קרעים בשוליים, מצב כללי בינוני.
רבי נפתלי הכהן כ"ץ בן רבי יצחק (ת"י - תע"ט). מהמקובלים הנודעים בארצות אשכנז. היה רב וראש ישיבה במספר ערים חשובות, אוסטראה, פוזנא, ופרנקפורט דמיין. כבר מנעוריו התנהג בקדושה נוראה ושקד על התורה בהתמדה מופלגת, ואף סיים את הש"ס בעל פה. בהיותו כבן שלושים שנה בלבד התמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בהמשך עבר לכהן כרבה של פוזנא. ובה בעת אף התמנה לראש 'ועד ארבע ארצות' תפקיד שהיה בעל סמכות תורנית הנחשבת ביותר באותה התקופה, וכל זה בהיותו כבן ארבעים שנה בלבד. בשנת תס"ד כיהן פאר בתור רבה של פרנקפורט דמיין, בירת התורה בגרמניה. עד השריפה הגדולה בתע"א, אז נאלץ לברוח מן העיר. לאחר נדודיו הרבים חפץ רבינו בכל מאודו לנסוע לארץ ישראל, אך בדרך בהגיעו לקושטא נחלה ונפטר למגינת כל לב. מקובל כי בעת שהגיע הבעש"ט לקושטא במסעו הידוע לארץ ישראל, התגלה אליו רבינו בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה להגשים משאלתו ולעלות לאר"י כשם שהוא עצמו לא זכה לכך, ובשל כך פנה הבעש"ט לחזור על עקבותיו למעז'בוז'.
ספר סמיכת חכמים לגאון המקובל רבי נפתלי הכהן כ"ץ אב"ד פרנקפורט דמיין, ב' חלקים, חלק ראשון נקרא בשם 'ברכת ה', והוא הקדמת סמיכת חכמים לחכמת הקבלה, נדפס בשנת תס"ד | 1704. וחלק שני נקרא בשם 'קדושה וברכה' חידושים על מסכת ברכות. נדפס בשנת תס"ו | 1706. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר. עט דף. [1], קמ דף. חסר השער של החלק הראשון, ללא כריכה קדמית ושדרה, מספר דפים מנותקים, נזקי עש, קרעים בשוליים, מצב כללי בינוני.
רבי נפתלי הכהן כ"ץ בן רבי יצחק (ת"י - תע"ט). מהמקובלים הנודעים בארצות אשכנז. היה רב וראש ישיבה במספר ערים חשובות, אוסטראה, פוזנא, ופרנקפורט דמיין. כבר מנעוריו התנהג בקדושה נוראה ושקד על התורה בהתמדה מופלגת, ואף סיים את הש"ס בעל פה. בהיותו כבן שלושים שנה בלבד התמנה לרבה של העיר החשובה אוסטראה וכל גליל אוקראינה. בהמשך עבר לכהן כרבה של פוזנא. ובה בעת אף התמנה לראש 'ועד ארבע ארצות' תפקיד שהיה בעל סמכות תורנית הנחשבת ביותר באותה התקופה, וכל זה בהיותו כבן ארבעים שנה בלבד. בשנת תס"ד כיהן פאר בתור רבה של פרנקפורט דמיין, בירת התורה בגרמניה. עד השריפה הגדולה בתע"א, אז נאלץ לברוח מן העיר. לאחר נדודיו הרבים חפץ רבינו בכל מאודו לנסוע לארץ ישראל, אך בדרך בהגיעו לקושטא נחלה ונפטר למגינת כל לב. מקובל כי בעת שהגיע הבעש"ט לקושטא במסעו הידוע לארץ ישראל, התגלה אליו רבינו בחלום הלילה, וגילה לו כי לא יזכה להגשים משאלתו ולעלות לאר"י כשם שהוא עצמו לא זכה לכך, ובשל כך פנה הבעש"ט לחזור על עקבותיו למעז'בוז'.
