מכתב מגאון הקבלה רבי משה זכותא "הרמ"ז" לתלמידו וחתנו רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך). מכתב היסטורי השופך אור על ...

מכתב מגאון הקבלה רבי משה זכותא "הרמ"ז" לתלמידו וחתנו רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך). מכתב היסטורי השופך אור על תולדתיו של הרמ"ז ועל מצבה של קהילת וונציה. שנת תכ"ח.

"ה' יהיה בעזרך וישלח הצלחה בכל מעשה ידיך" 

תוכן המכתב התנצלות הרמ"ז על כי לא יוכל לקבל את הזמנת פרנסי ק"ק מנטובא לעבור לכהן כרב וראש ישיבה בעירם מפני ש התחייבותו לועד ק"ק וונציה שלא לעקור מעירם עוד ארבע שנים לכל הפחות.

בין היתר מציין הרמ"ז את צמאונם של בני העיר מהקהילה האשכנזית והספרדית גם יחד לדברי תורתו אך מיצר על חסרונם של תלמידים בעלי הבנה מסוגו של רב"ך. בין שיטי המכתב נכרת החיבה וההערכה הגדולה שרחש הרמ"ז לרב"ך, שהיה אז בכבן שבע עשרה שנים, כתלמיד חכם שעדיו לגדולות. ואכן לאחר זמן אף לקחו רמ"ז כחתן לבתו.

רבי משה בן מרדכי זכות היה מגדולי רבני ופוסקי איטליה ונחשב לגדול המקובלים בדורו. החיד"א בשם הגדולים מביא שרמ"ז זכה למגיד מן השמים והרב גור אריה הלוי ממנטובה העיד כי שמע את המלאך הדובר בו.

את עיקרי תורתו בקבלה קיבל מפי ר' בנימין הלוי תלמידו של ר' חיים ויטאל ומרבי יצחק מפוזנא תלמידו של ר' שעפטיל בן השל"ה. בשנים שלאחר מכן נהיה בית מדרשו למקור העיקרי ממנו נפוצה תורת האר"י ותלמידו הגדול ברחבי יהדות איטליה. רמ"ז הגיע לוונציה על פי בקשתו של ר' עזריה פיג'ו זלה"ה כדי למלא את מקומו כרב העיר. בסופו של דבר עקר רמ"ז את מושבו למנטובה בסביבות שנת תל"ג- תל"ד כשש שנים לאחר כתיבת המכתב. שם כיהן ברבנות עד הסתלקותו בשנת נח"ת.

בישיבתו במנטובה למדו מלבד רב"ך (שאף נעשה לראש הישיבה אחריו): מהר"י באסאן (חתנו של רב"ך ורבו של הרמח"ל) , רבי אביעד שר שלום באזילה בעל "אמונת חכמים" רבי אברהם רוויגו ועוד.

רבי בנימין הכהן ויטאלי מריגיו אליו ממוען המכתב היה מגדולי המקובלים והפוסקים באיטליה ופסקיו נחשבו למכריעים במידה שמסופר על כמה מחכמי דורו כי ביטלו את פסקיהם במקום שראו כי הם נוגדים את דעתו. בערכו בשם הגדולים כותב החיד"א כי רב"ך היה "מפורסם בחסידות". במהלך הפולמוס על כתבי רמח"ל נתבקש רב"ך לשמש כבורר אך נפטר בטרם עלה הדבר בידו. רמח"ל כתב קינה ארוכה על מותו שם הוא מפליג בשבחו כגדול ומיוחד שבחכמי איטליה ומנהיגי הדור.

(כשהמכתב פתוח) 20x28 ס"מ