מכירה פומבית 118
חלק ב'. ספרי קודש, קבלה וחסידות, כתבי יד ומכתבי רבנים. חפצי צדיקים סגולות וקמיעות
Winner'S
צור קשר עם בית המכירות
17.12.19
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 107:
סט [4 כרכים] ישועות יעקב. זאלקווא, תקפ"ח-תקצ"ו 1828-1836. מהדורה ראשונה
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $300
מחיר פתיחה:
$
300
הערכה :
$400 - $600
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
סט [4 כרכים] ישועות יעקב. זאלקווא, תקפ"ח-תקצ"ו 1828-1836. מהדורה ראשונה
ישועות יעקב, חיבור גדול על 'שולחן ערוך', הכולל: חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין רבה של למברג וגדול רבני גליציה. עם פנים השלחן ערוך. מהדורה ראשונה שנדפסה על ידי המחבר.
החיבור ישועות יעקב שלפנינו, שעל שמו זכה המחבר לכינויו "בעל הישועות יעקב". כולל במקורו ארבעה חלקים על אורח חיים, שלושה חלקים על יורה דעה ושלושה חלקים על אבן העזר. לפנינו סט מושלם הכולל את כל החלקים כפי שהדפיס המחבר בחייו. (כעשרים שנה לאחר פטירת המחבר, וכשלושים שנה לאחר הדפסת המהדורה שלפנינו, הדפיס נכד המחבר את חלק חושן משפט, שהוא חיבור קצר יחסית בפורמט שונה וללא פנים השלחן ערוך).
רבי יעקב משולם אורנשטיין [תקל"ה 1775 - תקצ"ט 1839], גדול רבני גליציה, רבה הנודע של לבוב ומגדולי הפוסקים. מלבד גאונותו האדירה היה מצאצאי הגאונים הקדושים החכם צבי והרבי ר' העשיל זי"ע מקראקא וזכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. את ספרו ישועות יעקב הדפיס בתחילה רק על חלק אבן העזר כעבור כמה שנים הדפיס חלק שני על אורח חיים והוא כותב בהקדמה שבתחילה לא רצה להדפיס את החלק השני על או"ח, כי עכשיו שירדה התורה פלאים ולומדי התורה נחלשו, הרי אמרו חז"ל: "בזמן שאין התורה חביבה כנס". אבל כיון שחיבורו על או"ח שהיה בכתב-יד נעלם והייתה לו עגמת נפש רבה על גודל טרחתו שירדה לטימיון, וידור יעקב נדר לה' שאם הכת"י יחזור לרשותו אזי ידפיס הכתבים ואכן לא ארכו הימים שהחזירו הכת"י לביתו וברוב שמחתו מיהר והזדרז להדפיסו ולהוציאו לאור עולם. ספריו התקבלו בחיבה והערצה גדולה במדינות פולין וגליציה ובמשנה ברורה מביא ממנו הרבה פסקים להלכה. החתם סופר זי"ע הספידו בפני קהל ועדה וישנם כמה חילופי מכתבים בין החת"ס להישועות יעקב. מסופר על הישועות יעקב שהיה לו בן יחיד חשוב ומופלג וקרוב ללבו מאד, רבי מרדכי זאב, ונפטר בצעירותו, אביו הצטער מאד במיתתו, ולא נחה דעתו מרוב צער על שיכול בנו רח“ל, עד שנסע לרימנוב אל רבי הערש, שהקב“ה ניסה אותו ביותר מעשרה ’עקדות‘, מתו על פניו י“ב או י“ז בנים רח“ל, ואעפ“כ היה עובד את השי“ת בשמחה וצהלה. או אז נחה דעתו של בעל הישועות יעקב. ולכבוד התחזקות זו, כתב את המאמר הנודע בפרשת וירא על פרשת העקדה, ושם כתב: "אלא שלאהבת ה‘ יבוז לאהבת הבן". מקובל שהרה"ק על ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל אמר שכל הספרים המקובלים בקרב ישראל מימים קדמונים עד הישועות יעקב ועד בכלל נאמרו ברוח הקודש.
סט ארבעה כרכים. 37 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 188:
חלק אורח חיים. תקפ"ח 1828. כולל ארבעה חלקים: [2] קמד; [1] קמה-רעו; [1] רעז-שמד; [1] שמה-תצא דף. ארבעה שערים. נכרך בשני כרכים.
חלק אבן העזר. תקס"ט [1809]. [1] קלא: [2] עה: [1] עג. שלושה שערים
חלק יורה דעה: תקצ"ה 1835. [1], סא; לג;[1] סה; לא דף. שני שערים.
מצב טוב. חותמות. כתמי זמן. פגם וחיזוק בשולי שני שערים ללא פגיעת טקסט. כריכות חצי עור מקוריות וזהות.
החיבור ישועות יעקב שלפנינו, שעל שמו זכה המחבר לכינויו "בעל הישועות יעקב". כולל במקורו ארבעה חלקים על אורח חיים, שלושה חלקים על יורה דעה ושלושה חלקים על אבן העזר. לפנינו סט מושלם הכולל את כל החלקים כפי שהדפיס המחבר בחייו. (כעשרים שנה לאחר פטירת המחבר, וכשלושים שנה לאחר הדפסת המהדורה שלפנינו, הדפיס נכד המחבר את חלק חושן משפט, שהוא חיבור קצר יחסית בפורמט שונה וללא פנים השלחן ערוך).
רבי יעקב משולם אורנשטיין [תקל"ה 1775 - תקצ"ט 1839], גדול רבני גליציה, רבה הנודע של לבוב ומגדולי הפוסקים. מלבד גאונותו האדירה היה מצאצאי הגאונים הקדושים החכם צבי והרבי ר' העשיל זי"ע מקראקא וזכה לשתי שולחנות תורה וגדולה במקום אחד. את ספרו ישועות יעקב הדפיס בתחילה רק על חלק אבן העזר כעבור כמה שנים הדפיס חלק שני על אורח חיים והוא כותב בהקדמה שבתחילה לא רצה להדפיס את החלק השני על או"ח, כי עכשיו שירדה התורה פלאים ולומדי התורה נחלשו, הרי אמרו חז"ל: "בזמן שאין התורה חביבה כנס". אבל כיון שחיבורו על או"ח שהיה בכתב-יד נעלם והייתה לו עגמת נפש רבה על גודל טרחתו שירדה לטימיון, וידור יעקב נדר לה' שאם הכת"י יחזור לרשותו אזי ידפיס הכתבים ואכן לא ארכו הימים שהחזירו הכת"י לביתו וברוב שמחתו מיהר והזדרז להדפיסו ולהוציאו לאור עולם. ספריו התקבלו בחיבה והערצה גדולה במדינות פולין וגליציה ובמשנה ברורה מביא ממנו הרבה פסקים להלכה. החתם סופר זי"ע הספידו בפני קהל ועדה וישנם כמה חילופי מכתבים בין החת"ס להישועות יעקב. מסופר על הישועות יעקב שהיה לו בן יחיד חשוב ומופלג וקרוב ללבו מאד, רבי מרדכי זאב, ונפטר בצעירותו, אביו הצטער מאד במיתתו, ולא נחה דעתו מרוב צער על שיכול בנו רח“ל, עד שנסע לרימנוב אל רבי הערש, שהקב“ה ניסה אותו ביותר מעשרה ’עקדות‘, מתו על פניו י“ב או י“ז בנים רח“ל, ואעפ“כ היה עובד את השי“ת בשמחה וצהלה. או אז נחה דעתו של בעל הישועות יעקב. ולכבוד התחזקות זו, כתב את המאמר הנודע בפרשת וירא על פרשת העקדה, ושם כתב: "אלא שלאהבת ה‘ יבוז לאהבת הבן". מקובל שהרה"ק על ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל אמר שכל הספרים המקובלים בקרב ישראל מימים קדמונים עד הישועות יעקב ועד בכלל נאמרו ברוח הקודש.
סט ארבעה כרכים. 37 ס"מ. סטפנסקי, ספרי יסוד 188:
חלק אורח חיים. תקפ"ח 1828. כולל ארבעה חלקים: [2] קמד; [1] קמה-רעו; [1] רעז-שמד; [1] שמה-תצא דף. ארבעה שערים. נכרך בשני כרכים.
חלק אבן העזר. תקס"ט [1809]. [1] קלא: [2] עה: [1] עג. שלושה שערים
חלק יורה דעה: תקצ"ה 1835. [1], סא; לג;[1] סה; לא דף. שני שערים.
מצב טוב. חותמות. כתמי זמן. פגם וחיזוק בשולי שני שערים ללא פגיעת טקסט. כריכות חצי עור מקוריות וזהות.
תפריט נגישות
