מכירה פומבית 25 חלק ב'
שטרות, מטבעות, אמצעי תשלום וחפצי יודאיקה
King David Auctions
צור קשר עם בית המכירות
24.11.19
רחוב פתח תקוה 16, רוממה סנטר (קומה 2 במעלית) ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה
|
פריט 181:
לבנה מהקשתות והכיפות של בית הכנסת בברודי - נדיר ביותר
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $100
מחיר פתיחה:
$
100
הערכה :
$200 - $400
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
לבנה מהקשתות והכיפות של בית הכנסת בברודי - נדיר ביותר
בית הכנסת
במחצית הראשונה של המאה ה -18 נשרף בית כנסת מעץ (מהמאה ה -16) במהלך שריפה. בשנת 1742 החליטה הקהילה היהודית להקים בית כנסת לבנים. הרשויות המקומיות, בלחץ הבישוף של לוצק, לא רצו לתת אישור לבנייה וביקשו תשלום של 350 זלוטי בשנה בגין תחזוקה שנתית של סטודנט אחד בסמינר לוצק. זה היה רק כאשר הקוואאל נעתר להתמצאות זו; הקמת בית הכנסת הגדול החלה, כפי שמעידים הכתובת בעליית הגג בצד המזרחי של הבניין.
בית הכנסת בברודי היה מהגדולים בגליציה. הבניין המבוצר הוקם בתכנית מרובעת. אולם התפילה הראשי היה מוקף במבני חוץ תחתונים מדרום, מערבה וצפון.
במאי 1859 שרף בית הכנסת בשריפה שהרסה את חלקו הגדול של ברודי. בראשית המאה העשרים נערכו עבודות שיפוץ.
בית הכנסת סבל במידה ניכרת במהלך מלחמת העולם השנייה; מבני החוץ מדרום וצפון נהרסו. באמצע שנות השישים שופץ המבנה והפנים הותאמו כמחסן. בגלל הגג הדולף, הבניין יצא מכלל שימוש, מה שהביא לחורבנו המהיר. בקיץ 1988 התמוטטה החומה המערבית והמבנה הסמוך. בפברואר 2006 קרס גם חלק מהקמרונות. נכון לעכשיו, בית הכנסת הוא חורבה.
באתר הבניין בהונצ'רסקה 10, היה בעבר בית כנסת קטן. לאחר השריפה הגדולה בראשית המאה ה -19, שוחזר בית הכנסת (בערך 1804), וקיבל את שמו של בית כנסת "חדש". הוא נהרס זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה.
על פי נתונים ממפקד בתי כנסת שנערכו בשנת 1826, בנוסף לשני בתי הכנסת שהוזכרו, היו 6 נוספים שהעלו שני בתי עץ.
בשנת 1756, בבית כנסת בברודי, גינו היהודים האורתודוקסים את הפרנקיסטים ובשנת 1772 גינו את החסידים שהוגלו מהעיר בשנים הבאות וספריהם נשרפו. אף על פי כן, בראשית המאה ה -18 והמאה ה- 19 הפך ברודי למרכז חשוב בתרבות החסידית.
במאה ה -18 ברודי היה מרכז יהודי מפורסם של לימודי הקבלה. היה מה שמכונה "ברוזר קלוז" (קלוז פרטית, שמוחזקת על ידי משפחתו של הרב יעקב בבאדה), הקשורה לקודמי החסידים - חבורת רבנים שהקימו קהילה סגורה המוקדשת ללימוד התורה והקבלה. בתחילה הם היו נגד התנועה החסידית, אך חלקם הפכו לחסידיה. למרות שהטקס והתרגול הקבלה היו זהים בשתי הקבוצות, נציגי הראשון שבהם התנגדו להפצת הידע הקבלה. עם זאת, עם היווצרותה והתפתחותה המהירה של החסידות, קבוצה גדולה יותר ויותר של יהודים הצטרפה לתנועה חדשה זו. עוד יש לציין, כי הרב ישראל בן אליעזר בעל שם טוב עצמו התגורר בברודי זמן מה ונישא לבת של סוחר ומלומד מקומי אפרים קוטאואר. לפני מלחמת העולם הראשונה היהודים החסידיות המקומיים היו מעורבים מקרוב בשושלת חסידי בעלזא. מייסד שלום רוקח נולד בברודי בשנת 1781.
במשך 50 שנה מילא תפקיד של דיין (שופט בבית הדין הדתי) בברודי על ידי הרב שלמה קלוגר (1785–1869), המכונה גם המגיד מברודי. הוא היה מחברם של 174 שירים. קלוגר היה נגד ההשכלה. הוא נפטר ונקבר בברודי.
שלמה קלוגר (1785–1869) היה רב מפורסם, מומחה התלמוד, מטיף, פרשן ומורה לדת, אחד המומחים הבולטים בתורה בגליציה במאה ה -19. הוא נולד בכפר קומארי שבמחוז לובלין, שהיה אז חלק מהאימפריה הרוסית, למשפחת רב. מגיל צעיר הוא הראה יכולת יוצאת דופן ללמוד; הוא כתב את הפרשנות הראשונה שלו לתורה בגיל 6. הוא התחנך על ידי הרב יעקב קרנץ בזמושץ ', המכונה המגיד מדובנו. בשנת 1809 התמנה לרב קליליב ובשנת 1817 הוא הפך לרב יוזפיב (נפת לובלין); בקיץ 1820 התמנה לרב ברודי. בשנת 1845 הוצעה לו תפקיד של רב בברז'ני. למרות פניות הקהילה המקומית, הרב שלמה נענה להצעה זו. זמן קצר לאחר שהגיע לברז'אני, הוא חלה בטיפוס והרופאים לא נתנו לו שום סיכוי לשרוד. הוא הבטיח לחזור לברודי אם אי פעם יתאושש. הוא עמד בהבטחתו וחזר לברודי. הוא חי בברודי עד זקנה (נפטר בשנת 1869).
שלמה קלוגר מחזיק מקום מיוחד בספרות הרב של מזרח אירופה ורוסיה במחצית הראשונה של המאה ה -19. בהיותו סמכות תלמודית והלכתית מצטיינת, עם ידע רב ותכונות מוסריות מצטיינות, הפך קלוגר לרב הפופולרי ביותר לא רק בגליציה, שם הוא חי ועבד, אלא גם באימפריה הרוסית. דעתו העריכה הן את היהודים החסידי והן את מתנגדי החסידות - המשגדים.
בסוף המאה ה -18 ובתחילת המאה ה -19, יהודי ברודי, שקיימו יחסים עסקיים הדוקים עם גרמניה, טיפחו את התפשטות רעיונות ההשכלה (ההשכלה) בגליציה ואז בשטחים הסמוכים. של האימפריה הרוסית. מכיוון שתומכיה היו קשורים לתרבות הגרמנית, נחשב ברודי להיות העיר הגרמנית ביותר בגליציה.
בתמיכתו של פעיל ההשכלה הגליציאנית הידוע הרץ הומברג, הוקם ברודי בית ספר כללי יהודי, הוקמו שני בתי ספר ברמה נמוכה ובית ספר לבנות. עם זאת, כל המתקנים הללו נסגרו על ידי הממשלה האוסטרית בשנת 1806. בשנת 1815 הקים הקהל בית ספר בן שלוש צורות. מנהל בית הספר לא היה יהודי, והדת הוחלפה באתיקה על פי הקריאה המוסרית-דתית לילדים בני ציון שנכתבה על ידי הומברג. לבית הספר היו אויבים רבים בקרב היהודים האורתודוכסים, שפתחו מכון רבני והזמינו מומחה מפורסם בתלמוד גרישה הלר. עם זאת, הוא נאלץ לעזוב את ברודי, מכיוון שהואשם בהוראה מספרים אסורים. עד מהרה נסגר גם המכון. בשנת 1851, בית הספר הכללי השתלט על ידי המדינה והוסב לבית ספר חטיבה. בתחילה, לא היו שיעורים בשבתות, ובהמשך הוצגו כיתות שבת של 3.5 שעות. בשנת 1847 נפתח בית ספר עממי יהודי, ותפקיד המנהל נערך במשך שנים רבות על ידי פדגוג מפורסם ליאופולד הרצל. בשנים 1907-1908 לימד דת בחטיבת הביניים. בתקופה זו למדו בבית הספר 688 תלמידים, בהם 273 ילדים יהודים.
במאה ה- 19 היוו היהודים 88% מאוכלוסיית העיר. ברודי הייתה העיר הגדולה ביותר באירופה עם אחוז כה גדול מהאוכלוסייה היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה -19, ברודי נחשבה לעיירה השנייה (על שם לבוב) בגליציה מבחינת חשיבותה, וכונתה לעיתים קרובות "ירושלים של האימפריה האוסטרו-הונגרית" או "הטריאסטה ביבשת" ". במחצית השנייה של המאה ה -19 הפכה העיירה למרכז המסחר הגדול ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית. חשיבותו של ברודי כמרכז המסחר החלה לרדת לאחר 1879, כאשר איבדה את מעמדה של "עיר חופשית". עם זאת, מיקומה בגבול נותר משמעותי.
בית הכנסת
במחצית הראשונה של המאה ה -18 נשרף בית כנסת מעץ (מהמאה ה -16) במהלך שריפה. בשנת 1742 החליטה הקהילה היהודית להקים בית כנסת לבנים. הרשויות המקומיות, בלחץ הבישוף של לוצק, לא רצו לתת אישור לבנייה וביקשו תשלום של 350 זלוטי בשנה בגין תחזוקה שנתית של סטודנט אחד בסמינר לוצק. זה היה רק כאשר הקוואאל נעתר להתמצאות זו; הקמת בית הכנסת הגדול החלה, כפי שמעידים הכתובת בעליית הגג בצד המזרחי של הבניין.
בית הכנסת בברודי היה מהגדולים בגליציה. הבניין המבוצר הוקם בתכנית מרובעת. אולם התפילה הראשי היה מוקף במבני חוץ תחתונים מדרום, מערבה וצפון.
במאי 1859 שרף בית הכנסת בשריפה שהרסה את חלקו הגדול של ברודי. בראשית המאה העשרים נערכו עבודות שיפוץ.
בית הכנסת סבל במידה ניכרת במהלך מלחמת העולם השנייה; מבני החוץ מדרום וצפון נהרסו. באמצע שנות השישים שופץ המבנה והפנים הותאמו כמחסן. בגלל הגג הדולף, הבניין יצא מכלל שימוש, מה שהביא לחורבנו המהיר. בקיץ 1988 התמוטטה החומה המערבית והמבנה הסמוך. בפברואר 2006 קרס גם חלק מהקמרונות. נכון לעכשיו, בית הכנסת הוא חורבה.
באתר הבניין בהונצ'רסקה 10, היה בעבר בית כנסת קטן. לאחר השריפה הגדולה בראשית המאה ה -19, שוחזר בית הכנסת (בערך 1804), וקיבל את שמו של בית כנסת "חדש". הוא נהרס זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה.
על פי נתונים ממפקד בתי כנסת שנערכו בשנת 1826, בנוסף לשני בתי הכנסת שהוזכרו, היו 6 נוספים שהעלו שני בתי עץ.
בשנת 1756, בבית כנסת בברודי, גינו היהודים האורתודוקסים את הפרנקיסטים ובשנת 1772 גינו את החסידים שהוגלו מהעיר בשנים הבאות וספריהם נשרפו. אף על פי כן, בראשית המאה ה -18 והמאה ה- 19 הפך ברודי למרכז חשוב בתרבות החסידית.
במאה ה -18 ברודי היה מרכז יהודי מפורסם של לימודי הקבלה. היה מה שמכונה "ברוזר קלוז" (קלוז פרטית, שמוחזקת על ידי משפחתו של הרב יעקב בבאדה), הקשורה לקודמי החסידים - חבורת רבנים שהקימו קהילה סגורה המוקדשת ללימוד התורה והקבלה. בתחילה הם היו נגד התנועה החסידית, אך חלקם הפכו לחסידיה. למרות שהטקס והתרגול הקבלה היו זהים בשתי הקבוצות, נציגי הראשון שבהם התנגדו להפצת הידע הקבלה. עם זאת, עם היווצרותה והתפתחותה המהירה של החסידות, קבוצה גדולה יותר ויותר של יהודים הצטרפה לתנועה חדשה זו. עוד יש לציין, כי הרב ישראל בן אליעזר בעל שם טוב עצמו התגורר בברודי זמן מה ונישא לבת של סוחר ומלומד מקומי אפרים קוטאואר. לפני מלחמת העולם הראשונה היהודים החסידיות המקומיים היו מעורבים מקרוב בשושלת חסידי בעלזא. מייסד שלום רוקח נולד בברודי בשנת 1781.
במשך 50 שנה מילא תפקיד של דיין (שופט בבית הדין הדתי) בברודי על ידי הרב שלמה קלוגר (1785–1869), המכונה גם המגיד מברודי. הוא היה מחברם של 174 שירים. קלוגר היה נגד ההשכלה. הוא נפטר ונקבר בברודי.
שלמה קלוגר (1785–1869) היה רב מפורסם, מומחה התלמוד, מטיף, פרשן ומורה לדת, אחד המומחים הבולטים בתורה בגליציה במאה ה -19. הוא נולד בכפר קומארי שבמחוז לובלין, שהיה אז חלק מהאימפריה הרוסית, למשפחת רב. מגיל צעיר הוא הראה יכולת יוצאת דופן ללמוד; הוא כתב את הפרשנות הראשונה שלו לתורה בגיל 6. הוא התחנך על ידי הרב יעקב קרנץ בזמושץ ', המכונה המגיד מדובנו. בשנת 1809 התמנה לרב קליליב ובשנת 1817 הוא הפך לרב יוזפיב (נפת לובלין); בקיץ 1820 התמנה לרב ברודי. בשנת 1845 הוצעה לו תפקיד של רב בברז'ני. למרות פניות הקהילה המקומית, הרב שלמה נענה להצעה זו. זמן קצר לאחר שהגיע לברז'אני, הוא חלה בטיפוס והרופאים לא נתנו לו שום סיכוי לשרוד. הוא הבטיח לחזור לברודי אם אי פעם יתאושש. הוא עמד בהבטחתו וחזר לברודי. הוא חי בברודי עד זקנה (נפטר בשנת 1869).
שלמה קלוגר מחזיק מקום מיוחד בספרות הרב של מזרח אירופה ורוסיה במחצית הראשונה של המאה ה -19. בהיותו סמכות תלמודית והלכתית מצטיינת, עם ידע רב ותכונות מוסריות מצטיינות, הפך קלוגר לרב הפופולרי ביותר לא רק בגליציה, שם הוא חי ועבד, אלא גם באימפריה הרוסית. דעתו העריכה הן את היהודים החסידי והן את מתנגדי החסידות - המשגדים.
שלמה קלוגר מחזיק מקום מיוחד בספרות הרב של מזרח אירופה ורוסיה במחצית הראשונה של המאה ה -19. בהיותו סמכות תלמודית והלכתית מצטיינת, עם ידע רב ותכונות מוסריות מצטיינות, הפך קלוגר לרב הפופולרי ביותר לא רק בגליציה, שם הוא חי ועבד, אלא גם באימפריה הרוסית. דעתו העריכה הן את היהודים החסידי והן את מתנגדי החסידות - המשגדים.
בסוף המאה ה -18 ובתחילת המאה ה -19, יהודי ברודי, שקיימו יחסים עסקיים הדוקים עם גרמניה, טיפחו את התפשטות רעיונות ההשכלה (ההשכלה) בגליציה ואז בשטחים הסמוכים. של האימפריה הרוסית. מכיוון שתומכיה היו קשורים לתרבות הגרמנית, נחשב ברודי להיות העיר הגרמנית ביותר בגליציה.
בתמיכתו של פעיל ההשכלה הגליציאנית הידוע הרץ הומברג, הוקם ברודי בית ספר כללי יהודי, הוקמו שני בתי ספר ברמה נמוכה ובית ספר לבנות. עם זאת, כל המתקנים הללו נסגרו על ידי הממשלה האוסטרית בשנת 1806. בשנת 1815 הקים הקהל בית ספר בן שלוש צורות. מנהל בית הספר לא היה יהודי, והדת הוחלפה באתיקה על פי הקריאה המוסרית-דתית לילדים בני ציון שנכתבה על ידי הומברג. לבית הספר היו אויבים רבים בקרב היהודים האורתודוכסים, שפתחו מכון רבני והזמינו מומחה מפורסם בתלמוד גרישה הלר. עם זאת, הוא נאלץ לעזוב את ברודי, מכיוון שהואשם בהוראה מספרים אסורים. עד מהרה נסגר גם המכון. בשנת 1851, בית הספר הכללי השתלט על ידי המדינה והוסב לבית ספר חטיבה. בתחילה, לא היו שיעורים בשבתות, ובהמשך הוצגו כיתות שבת של 3.5 שעות. בשנת 1847 נפתח בית ספר עממי יהודי, ותפקיד המנהל נערך במשך שנים רבות על ידי פדגוג מפורסם ליאופולד הרצל. בשנים 1907-1908 לימד דת בחטיבת הביניים. בתקופה זו למדו בבית הספר 688 תלמידים, בהם 273 ילדים יהודים.
במאה ה- 19 היוו היהודים 88% מאוכלוסיית העיר. ברודי הייתה העיר הגדולה ביותר באירופה עם אחוז כה גדול מהאוכלוסייה היהודית. במחצית הראשונה של המאה ה -19, ברודי נחשבה לעיירה השנייה (על שם לבוב) בגליציה מבחינת חשיבותה, וכונתה לעיתים קרובות "ירושלים של האימפריה האוסטרו-הונגרית" או "הטריאסטה ביבשת" ". במחצית השנייה של המאה ה -19 הפכה העיירה למרכז המסחר הגדול ביותר באימפריה האוסטרו-הונגרית. חשיבותו של ברודי כמרכז המסחר החלה לרדת לאחר 1879, כאשר איבדה את מעמדה של "עיר חופשית". עם זאת, מיקומה בגבול נותר משמעותי.
תפריט נגישות
