מכירה פומבית 69 חלק ב' אומנות אוונגרד מאוסף עוזי אגסי
קדם
3.12.19
קדם מכירות פומביות - רמב"ן 8, מתחם טחנת הרוח. רחביה, ירושלים, ישראל

המכירה הסתיימה

פריט 232:

"אין שטורעם פון געשיכטע", מאת דוד קויגן – ברלין, 1923 – עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב

נמכר ב: $480
מחיר פתיחה:
$ 300
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
תגיות:

"אין שטורעם פון געשיכטע", מאת דוד קויגן – ברלין, 1923 – עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב

אין שטורעם פון געשיכטע, ארויסגעריסענע בלעטלאך פון טאג-בוך, 1914-1921 [בסער ההיסטוריה, דפים תלושים מתוך יומן, 1914-1921], מאת דוד קאיגען [קויגן]. תרגום מגרמנית: ז' קאלמאנאוויטש [זליג קלמנוביץ']. הוצאת "יידישער ליטערארישער פארלאג", ברלין, 1923. יידיש. עטיפה בעיצוב יוסף צ'ייקוב.
קטעים מתוך יומנו הפרטי של דוד קויגן, המתעדים ממקור ראשון את המאורעות ההיסטוריים במזרח אירופה בין השנים 1914-1921: פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים ברוסיה, הפוגרומים ביהודי אוקראינה וכן בריחתו של המחבר מברית המועצות לאחר כיבוש אוקראינה. על העטיפה הקדמית איור מעשה ידי יוסף צ'ייקוב.
דוד קויגן (1879-1933), פילוסוף וסוציולוג, נולד למשפחה יהודית-חסידית במחוז ווהלין (כיום באוקראינה). בשנת 1896 עזב את ביתו ללימודים בכמה ערים אירופיות – פריז, ברן, ציריך ומינכן, ולבסוף השתקע בברלין. בתקופה זו כתב את עבודותיו החשובות ביותר. בשנת 1912 חזר לרוסיה והחל ללמד באוניברסיטת סנקט פטרבורג, ולאחר הפלת השלטון הצארי ייסד בעיר מכון לחקר המהפכה. בשנת 1918 החליט לעזוב את רוסיה והיגר לקייב ובשנת 1921, לאחר שנפלה העיר בידי הצבא האדום, נמלט מברית המועצות ושב לברלין, שם נפטר.
לפנינו המהדורה הראשונה של החיבור, שראתה אור כשנתיים לפני שנדפס החיבור בשפת המקור – גרמנית.
247, [1] עמ', 18.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים ומעט קרעים. חותמות-דיו בעמודים הראשונים ובעמוד האחרון. הקונטרס האחרון רופף. כריכה קשה עליה מודבקת עטיפת הנייר המקורית. פגמים קלים בשולי הכריכה.


-------------------------------------------------------------------------------


יוסף מויסביץ צ'ייקוב (1888-1979; יידיש: טשאיקאוו, נכתב גם Chaikov או Tchaikov) – פסל, אמן גרפי, צייר, מורה ותיאורטיקן יהודי יליד קייב.

צ'ייקוב למד בפריז בשנים 1910-1914 ואף השתתף בתערוכת "סלון הסתיו" הפריזאית בשנת 1913. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנה עם מייסדי אגודת "קולטור-ליגע" בקייב, לימד שיעורי פיסול, עסק באיור ספרים – בעיקר ספרי ילדים – ובשנים שלאחר המהפכה, גם בעיצוב שלטים וכרזות תעמולה. בשנת 1921 פרסם בקייב את מאמרו "סקולפטור" בהוצאת "מלוכע פארלאג" (ראו פריט 224), הנחשב לחיבור הראשון ביידיש שעניינו אמנות הפיסול, ומתמקד בפיסול של האוונגרד הרוסי על זרמיו השונים, ובחלקו של הפסל והצייר היהודי בזרמים החדשים באמנות. בין השנים 1923-1930 לימד במוסקבה פיסול קוביסטי ברוח הפוטוריזם הרוסי, ב"וְחוּטֶמָא"ס" (Vkhutemas) – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה" (לצדם של אלכסנדר רודצ'נקו ואל ליסיצקי), ואף נתמנה לראש איגוד הפסלים הרוסיים.

במהלך עשרות השנים הבאות המשיך צ'ייקוב ליצור במגוון חומרים ובמגוון סגנונות אמנותיים, ועבודתו התרחקה מהסגנון שאפיין אותה בתחילת דרכו. החוברות והספרים שלפניכם, שנדפסו בין השנים 1919-1923, מייצגים כולם את חלקו בקונסטרוקטיביזם ובתנועת האוונגרד הרוסי, ומתעדים, למעשה, את יצירתו המוקדמת כאמן וכפסל קובו-פוטוריסטי. גם רוח התקופה ומאורעותיה ההיסטוריים – הפרעות, המלחמה והמהפכה – באים לידי ביטוי באיורים ובעיצוב כריכות ושערי הספרים (ראו, למשל, פריטים 227, 229, 231, 232), אך יחד עמה גם רוח החדשנות והתקווה, שאותה מבטאת, למשל, הדמות המופיעה על עטיפת כתב העת "באגינען" (יידיש: "שחר", "השכמה" או "התחלה" – ראו פריט 225), התוקעת בשופר על רקע השמש הזורחת, גופה זקוף, שרירי, מצביע ופונה מזרחה, ופניה חצויים, ישנים וחדשים גם יחד.



נגישות
menu