ספר נר מצוה וספר תורה אור – ונציה, שנ"ח-ש"ס – העותק של רבי יעקב אבן צור היעב"ץ, עם חתימותיו והגהותיו

ספר נר מצוה וספר תורה אור – ונציה, שנ"ח-ש"ס – העותק של רבי יעקב אבן צור היעב"ץ, עם חתימותיו והגהותיו

ספר נר מצוה, דרושים על י"ג עיקרי אמונה, וספר תורה אור, דרושים על התורה (ספר בראשית וספר שמות עד פרשת בא) - חלק ראשון ושני מספר מנחת כהן, מאת רבי שמואל כהן-צדק מצפת. ונציה, שנ"ח-[ש"ס 1598-1600]. דפוס זואן די גארה.
בשער הספר רישום בעלות בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ: " קניתי לרצון קוני... מאת החכם כה"ר מימון בן אפלאלו י"ץ נאם זע[יר] שם יעקב אבן צור י"ץ בן החכם השלם חסיד ועניו כה"ר ראובן אבן צור זצוק"ל ולה"ה [=זכר צדיק וקדוש לברכה ולחיי העולם הבא]".
בדפי הספר עשרות רבות של הגהות. כפי הנראה, רובן בכתב ידו של היעב"ץ. בדף קפט/2 הגהה חתומה בשמו: "... נ"ל יעב"ץ". בדף קצד/1 הגהה נוספת החתומה: " יעב"ץ". רוב ההגהות הנן ציונים, תיקונים וכותרות הנושא שבפסקה הסמוכה להגהה.
בדף פד/2 הגהה בכתב-יד נכדו של היעב"ץ, חתומה בשמו: " שלמה אליהו אבן צור".
בשער הספר חותמת (מחוקה בחלקה): "[ע"ה רפ]אל אבן צור יצ"ו פאס".
הגאון הקדוש רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ (תל"ג-תקי"ג), מדמויות ההוד של יהדות מרוקו לדורותיה. מגאוני ההלכה בדורו (דורו של ה"אור החיים" הקדוש ורבותיו), משורר ופייטן, מקובל ובקי גם בקבלה מעשית. בהיותו בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין בבית דינם של רבי וידאל הצרפתי, רבי מנחם סירירו ורבי יהודה בן עטר בעירו פאס. אז חיבר את החיבור 'עט סופר' – בדיני ומנהגי כתיבת שטרות. עם פטירת רבי וידאל הצרפתי, התמנה רבי יהודה בן עטר לראב"ד והיעב"ץ התמנה לדיין בבית הדין לצדו. היעב"ץ (יחד עם רבי יהודה בן עטר ועוד מחכמי דורו) היה מן המסכימים על הספר 'חפץ ה'' לרבי חיים בן עטר בעל "אור החיים" (נדפס באמשטרדם, תצ"ב). לאחר פטירת רבי יהודה בן עטר נתמנה על מקומו לראב"ד פאס והפך לסמכות העליונה במרוקו, כשמכל ערי המערב פונים אליו בשאלות הלכתיות. היעב"ץ נאלץ לעזוב מספר פעמים את עירו פאס. בין השנים תע"ט-תפ"ח שהה במכנאס, ובזמן הרעב של שנת תצ"ח נדד לטיטואן. גם בערים אלו זכה בכבוד גדול, ישב לדון בראש רבני המקום ואף חתם ראשון על פסקי הדין. בשנותיו האחרונות סמך חמשה מתלמידיו לשמש לצדו בהנהגה. חכמים אלה נקראו "בית דין של חמש", והם שימשו כמנהיגי הציבור בזקנותו ולאחר פטירתו. הוא כתב תשובות רבות בהלכה וחיבורים רבים. חלק מתשובותיו נדפסו בשני חלקי ספרו 'משפט וצדקה ביעקב' (נדפסו בנא-אמון, מצרים, בשנת תרנ"ד ובשנת תרס"ג), חלקן נדפסו בספרי בני דורו וחלקן נותרו בכתבי-יד ומחכים לגואל. היעב"ץ נודע בכחו כמשורר ומליץ ואף חיבר ספרים בחכמה זו, ביניהם נודע ספרו 'עת לכל חפץ' (נא אמון, תרנ"ג), ובו כארבע מאות פיוטים ושירים מפרי עטו. החיד"א כותב עליו ועל חיבוריו בספרו 'שם הגדולים' ומתייחס גם למנהגו לעטר את ספריו בהגהות רבות: "...וחיבר חבורים הרבה, ומלבד רוב ספרים שחיבר, כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותיו מכתיבתו בגליונות. והיה לו יד בקבלה מעשית" (מערכת גדולים י, רנו); "עט סופר – כתב-יד, חיבר הרב מ' יעקב ן' צור ז"ל בתקון סדרי שטרות, וחיבר חבורים הרבה כמ"ש בח"א... ו הרבה לכתוב בכל גליוני ספריו, והיה בקי בכל מנהגי הרבנים מספרד הבאים מהגרוש ולא הניח דבר גדול ודבר קטן הכל בכתב..." (מערכת ספרים ע, לא).
שני הספרים בכרך אחד. ריו; שס דף. 19.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. דף השער הראשון והדפים האחרונים של הכרך במצב בינוני-גרוע, עם כתמים ובלאי רב, כתמי רטיבות, סימני עש, קרעים ופגמים. הדבקת נייר דבק בדף השער הראשון. מרבית הדפים באמצע הספר במצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. פגעי עש במספר מקומות, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה מנותקת.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם כי ספר תורה אור כולל שז דף בלבד, ובהם דרושים לכל פרשה על ספר בראשית בלבד; ואילו בעותק שלפנינו נמצאים גם דפים שח-שס, הכוללים דרושים לספר שמות, עד אמצע פרשת בא. דפים אלה מופיעים גם בעותק מהלמן שבספריה הלאומית (ראה: י' יודלוב, גנזי ישראל, ירושלים תשמ"ה, עמ' 150, מס' 899). כפי הנראה, הספר לא נשלם בדפוס (יודלוב, שם).
במפעל הביבליוגרפיה נרשם ששנת גמר ההדפסה של החלק הראשון נרמזה במשפט שנדפס בדף הקולופון: "שנת אין שטן [שנ"ט]". בעותק שלפנינו נשמטה שורה זו בהדפסה.
שני חלקי הספר, נר מצוה ותורה אור, נדפסו כנראה בסמיכות, ולכן פרט השנה המופיע בשער החלק השני "כחוט השני שפתותיך" הוא כנראה לפ"ג, כלומר שנת ש"ס (יודלוב, גנזי ישראל, שם).