מכירה פומבית 8
מכירת אמצעי תשלום , פריטי ישראליאנה, ואמנות ישראלית.
מדור לדור
צור קשר עם בית המכירות
11.11.19
רחוב התעשיה 3, קומה 3. אזור תעשיה, רעננה., ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
תודה והערכה רבה למר אלכס גולברג על הסיוע האישי+ נעזרתי רבות בקטלוג פתקאות אמצעי תשלום מנייר בישראל בהוצאת אלכס!
בית המכירות קובע מחיר התחלתי נמוך לפריטים, זאת כדי לתת לקונים את האפשרות לקבוע את ערכם האמתי.
.Much thanks to Alexander Golberg for his impressive and helpful catalog on paper payment tokens in Israel
Mi'Dor L'Dor - MDLD auction house sets the opening prices low in order to let the bidders ultimately determine the item's monetary worth.
Enjoy!
המכירה הסתיימה
|
פריט 206:
עיתון "הכרמל" 1869!!! כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $10
מחיר פתיחה:
$
10
הערכה :
$120 - $150
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
עיתון "הכרמל" 1869!!! כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
פין קיבל את הרישיון להוצאת "הכרמל" בנובמבר 1859, בערך באותו זמן שבו ניתן לאלכסנדר צדרבוים (ארז) הרישיון להוצאת "המליץ" באודסה. מטרתו הייתה להוציא כתב עת שיפנה לא רק לחוגי המשכילים אלא לכל ענפי החברה היהודית. העיתון החל לצאת בתמוז תר"ך (יוני 1860) במתכונת שבועון. היו בו תרגומים של הודעות הממשלה, מאמרים מחקריים ומדעיים בחלק עיוני שנקרא "השרון", ומוסף ברוסית, שהיה מתנאי הרישיון. מאמצע שנות ה-60 גבר חלקו של החלק החדשותי בכתב העת, והחלו לפרסם בו מאמרים פובליצסטיים מפרי עטם של בני הדור הצעיר והרדיקלי של ההשכלה ברוסיה, על פי מדיניות עריכה ליברלית למדי של פין. בין הכותבים ב"הכרמל" היו יהודה ליב גורדון (שפרסם בו את שירו החשוב "הקיצה עמי"), יחיאל מיכל פינס, אברהם אורי קובנר, אברהם פפירנא ורבים אחרים. פין עצמו כתב בכתב העת מאמרים פובליציסטיים רבים. הוא קרא להשתלבות היהודים בכלכלה ובתעשייה המודרנית, לחינוך מודרני ולשחרור האישה היהודייה. ב-1868 פתח מעל דפי כתב העת פולמוס, כשהציע שינויים הלכתיים קלים בהוראת שעה (היתר קטניות בפסח בשעת מחסור). למרות הבמה שנתן להם פין, התרעמו המשכילים הרדיקלים על עמדתו השמרנית ופשרנותו, וחלקם פנו לבמות אחרות.
החל בגיליון 14 של שנה ג' (י"ח בחשוון תרכ"ג) נדפס כתב העת בדפוס פין-רוזנקרנץ בווילנה, שהיה בבעלות משותפת של פין והאחים רוֹזֶנקרַנץ–שריפטזֶצֶר–ציוֹנסוֹן, זמן קצר לאחר היווסדו. בעקבות עומס עבודה וקשיים כלכליים שינה פין ב-1870 את אופיו של "הכרמל" והפך אותו משבועון לירחון. כתב העת התמקד כעת יותר במחקר ובחכמת ישראל, ופורסמו בו בין השאר מאמרים של שלמה בובר, אד"ם הכהן, חיים זליג סלונימסקי, משה שטיינשניידר, הלל נח מגיד שטיינשניידר ושל פין עצמו. כשכתב פרץ סמולנסקין ביקורת חריפה על משה מנדלסון, "אבי תנועת ההשכלה", יצא פין במאמר להגנת מנדלסון. לקראת סוף שנות השבעים עבר מוקד הדיון בשאלות השעה לכתבי עת אחרים, בעיקר "השחר" ו"המליץ"; פין מסר את מלאכת העריכה לעוזריו, חיים ליב קצנלנבוגן, משה שמעון אנטוקולסקי וחיים ליב מארקון, ובסופו של דבר סגר את "הכרמל" ב-1880.
מצב שמור וטוב, 32 ס"מ, 8דף.(קרעים בקיפול)
פין קיבל את הרישיון להוצאת "הכרמל" בנובמבר 1859, בערך באותו זמן שבו ניתן לאלכסנדר צדרבוים (ארז) הרישיון להוצאת "המליץ" באודסה. מטרתו הייתה להוציא כתב עת שיפנה לא רק לחוגי המשכילים אלא לכל ענפי החברה היהודית. העיתון החל לצאת בתמוז תר"ך (יוני 1860) במתכונת שבועון. היו בו תרגומים של הודעות הממשלה, מאמרים מחקריים ומדעיים בחלק עיוני שנקרא "השרון", ומוסף ברוסית, שהיה מתנאי הרישיון. מאמצע שנות ה-60 גבר חלקו של החלק החדשותי בכתב העת, והחלו לפרסם בו מאמרים פובליצסטיים מפרי עטם של בני הדור הצעיר והרדיקלי של ההשכלה ברוסיה, על פי מדיניות עריכה ליברלית למדי של פין. בין הכותבים ב"הכרמל" היו יהודה ליב גורדון (שפרסם בו את שירו החשוב "הקיצה עמי"), יחיאל מיכל פינס, אברהם אורי קובנר, אברהם פפירנא ורבים אחרים. פין עצמו כתב בכתב העת מאמרים פובליציסטיים רבים. הוא קרא להשתלבות היהודים בכלכלה ובתעשייה המודרנית, לחינוך מודרני ולשחרור האישה היהודייה. ב-1868 פתח מעל דפי כתב העת פולמוס, כשהציע שינויים הלכתיים קלים בהוראת שעה (היתר קטניות בפסח בשעת מחסור). למרות הבמה שנתן להם פין, התרעמו המשכילים הרדיקלים על עמדתו השמרנית ופשרנותו, וחלקם פנו לבמות אחרות.
החל בגיליון 14 של שנה ג' (י"ח בחשוון תרכ"ג) נדפס כתב העת בדפוס פין-רוזנקרנץ בווילנה, שהיה בבעלות משותפת של פין והאחים רוֹזֶנקרַנץ–שריפטזֶצֶר–ציוֹנסוֹן, זמן קצר לאחר היווסדו. בעקבות עומס עבודה וקשיים כלכליים שינה פין ב-1870 את אופיו של "הכרמל" והפך אותו משבועון לירחון. כתב העת התמקד כעת יותר במחקר ובחכמת ישראל, ופורסמו בו בין השאר מאמרים של שלמה בובר, אד"ם הכהן, חיים זליג סלונימסקי, משה שטיינשניידר, הלל נח מגיד שטיינשניידר ושל פין עצמו. כשכתב פרץ סמולנסקין ביקורת חריפה על משה מנדלסון, "אבי תנועת ההשכלה", יצא פין במאמר להגנת מנדלסון. לקראת סוף שנות השבעים עבר מוקד הדיון בשאלות השעה לכתבי עת אחרים, בעיקר "השחר" ו"המליץ"; פין מסר את מלאכת העריכה לעוזריו, חיים ליב קצנלנבוגן, משה שמעון אנטוקולסקי וחיים ליב מארקון, ובסופו של דבר סגר את "הכרמל" ב-1880.
מצב שמור וטוב, 32 ס"מ, 8דף.(קרעים בקיפול)
תפריט נגישות
