מכירה פומבית 3
ארץ ישראל, התיישבות, אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, גלויות ותצלומים, מכתבי רבנים ואדמו"רים, חב"ד, יודאיקה, ועוד
DYNASTY
צור קשר עם בית המכירות
29.10.19
רחוב אברהם פררה 1, ירושלים, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה תתקיים ביום שלישי, ל' בתשרי תש"פ, 29 באוקטובר 2019, בשעה 18:00 (שעון ישראל) עם כרוז.
המכירה הסתיימה
|
פריט 4:
הועד הלאומי - אוסף חשוב של תעודות, פינקסים, מסמכים, ופרטי נייר. שנות ה־30 וה־40
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
200
עמלת בית המכירות: 22%
לפרטים נוספים
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
הועד הלאומי - אוסף חשוב של תעודות, פינקסים, מסמכים, ופרטי נייר. שנות ה־30 וה־40
אוסף חשוב של 47 תעודות, פינקסים, מסמכים, חוברות, פרסומים, ופרטי נייר מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל. שנות ה־30 וה־40.
* 4 כרטיסי בוחר לאספת הנבחרים הרביעית [אוגוסט 1944]- משפחת ברדקי. (אספת הנבחרים שהתכנסה בירושלים נחשבה למוסד הלאומי העליון שבחר מתוכו את הוועד הלאומי. היא הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, ופעלה כאספה לאומית ואיפשרה לשאר המוסדות הלאומיים לפעול בהשראתה. האסיפה הוקמה באפריל 1920 כגוף נבחר על פי מפתח פוליטי, כלומר על-פי מפלגות).
* 9 פנקסי כיס 'אות הספורט' מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: 1945-1950, 1952. שבעה מתוכם של חנה מנדלסון, ושנים של אורי פרידמן, ואבינועם הרצוג. בכרטיסים פרטי הספורטאים והישגיהם בתחומי הספורט השונים.
* תעודת ציר של שלומית קליבנוב לאסיפת הנבחרים הרביעית: 'תעודה זו מקנה לנושאה את כל הזכויות של ציר אסיפת הנבחרים...'.
* 2 פנקסי 'תרומת התרבות' - פנקס תורם לועד הלאומי - מפעל המיל. האחד של אריה פרידלנסקי לתקופת ניסן תרצ"ט - תשרי תש"א, השני של וילבוש שושנה לתקופת תשרי תש"ב - תשרי תש"ג. הלוחות כוללים לוח לקריאת יום יום בתנ"ך, מאמרי חז"ל ועוד.
* 4 תעודות הצטיינות בספורט מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: , 1940, 1943, 1944, 1946. שלש של אורי פרידמן, והאחד של פיגנבלט לאה.
* חוברת ספורט 'ששה לוחות התעמלות' מעובדים ע"י המחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי לכנסת ישראל, הוצאת 'לנוטר', חיפה ת"ש 1940, כוללת איורים בנושא פעילות גופנית.
* 10 תעודות הצטיינות מחלקת החינוך של הועד הלאומי, בתי ספר מאזורים שונים, תלמידים שונים. 1930-1942.
* 16 פרסומים שונים בהוצאת מחלקות שונות ב'ועד הלאומי' מרביתם בהדפסת סטנסיל, ביניהם: הוראות לבתי הספר על משמעת ועונשים, תזכיר הועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל ולעדת המנדטים שעל יד חבר הלאומים למושב יוני תרפ"ו 1926. דין וחשבון למושב העשירי של אספת הנבחרים ירושלם תש"ב 1942, קורס הכשרה למדריכי קיטנות כפר ויתקין, מפעל הקיטנות הציבוריות לילדי בתי הספר בקיץ 1946 הוצאת הועדה הארצית לענייני קיטנות שליד הועד הלאומי, ועוד.
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך". הוועד נבחר לראשונה על ידי חברי אספת הנבחרים ב-1920, ובשנה זו החל את פעילותו. להכרה רשמית מהשלטון הבריטי זכה הוועד רק ב-1928, והוא שימש כנציג היישוב היהודי מולו. ממשלת המנדט העניקה לוועד הלאומי סמכויות משפטיות ומנהליות, על מנת שיוכל לממש את תפקידו. לועד התנגדו אגודת ישראל והעדה החרדית, אשר סירבו להשתתף בוועד משום התנגדות כללית לציונות. ב-1944 הוחרם הוועד על ידי הנהלת הציונות הרוויזיוניסטית בשל התנגדות למדיניות הנהגת הוועד.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
אוסף חשוב של 47 תעודות, פינקסים, מסמכים, חוברות, פרסומים, ופרטי נייר מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל. שנות ה־30 וה־40.
* 4 כרטיסי בוחר לאספת הנבחרים הרביעית [אוגוסט 1944]- משפחת ברדקי. (אספת הנבחרים שהתכנסה בירושלים נחשבה למוסד הלאומי העליון שבחר מתוכו את הוועד הלאומי. היא הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל, ופעלה כאספה לאומית ואיפשרה לשאר המוסדות הלאומיים לפעול בהשראתה. האסיפה הוקמה באפריל 1920 כגוף נבחר על פי מפתח פוליטי, כלומר על-פי מפלגות).
* 9 פנקסי כיס 'אות הספורט' מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: 1945-1950, 1952. שבעה מתוכם של חנה מנדלסון, ושנים של אורי פרידמן, ואבינועם הרצוג. בכרטיסים פרטי הספורטאים והישגיהם בתחומי הספורט השונים.
* תעודת ציר של שלומית קליבנוב לאסיפת הנבחרים הרביעית: 'תעודה זו מקנה לנושאה את כל הזכויות של ציר אסיפת הנבחרים...'.
* 2 פנקסי 'תרומת התרבות' - פנקס תורם לועד הלאומי - מפעל המיל. האחד של אריה פרידלנסקי לתקופת ניסן תרצ"ט - תשרי תש"א, השני של וילבוש שושנה לתקופת תשרי תש"ב - תשרי תש"ג. הלוחות כוללים לוח לקריאת יום יום בתנ"ך, מאמרי חז"ל ועוד.
* 4 תעודות הצטיינות בספורט מטעם הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל - המחלקה להכשרה גופנית. שנים: , 1940, 1943, 1944, 1946. שלש של אורי פרידמן, והאחד של פיגנבלט לאה.
* חוברת ספורט 'ששה לוחות התעמלות' מעובדים ע"י המחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי לכנסת ישראל, הוצאת 'לנוטר', חיפה ת"ש 1940, כוללת איורים בנושא פעילות גופנית.
* 10 תעודות הצטיינות מחלקת החינוך של הועד הלאומי, בתי ספר מאזורים שונים, תלמידים שונים. 1930-1942.
* 16 פרסומים שונים בהוצאת מחלקות שונות ב'ועד הלאומי' מרביתם בהדפסת סטנסיל, ביניהם: הוראות לבתי הספר על משמעת ועונשים, תזכיר הועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל ולעדת המנדטים שעל יד חבר הלאומים למושב יוני תרפ"ו 1926. דין וחשבון למושב העשירי של אספת הנבחרים ירושלם תש"ב 1942, קורס הכשרה למדריכי קיטנות כפר ויתקין, מפעל הקיטנות הציבוריות לילדי בתי הספר בקיץ 1946 הוצאת הועדה הארצית לענייני קיטנות שליד הועד הלאומי, ועוד.
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך". הוועד נבחר לראשונה על ידי חברי אספת הנבחרים ב-1920, ובשנה זו החל את פעילותו. להכרה רשמית מהשלטון הבריטי זכה הוועד רק ב-1928, והוא שימש כנציג היישוב היהודי מולו. ממשלת המנדט העניקה לוועד הלאומי סמכויות משפטיות ומנהליות, על מנת שיוכל לממש את תפקידו. לועד התנגדו אגודת ישראל והעדה החרדית, אשר סירבו להשתתף בוועד משום התנגדות כללית לציונות. ב-1944 הוחרם הוועד על ידי הנהלת הציונות הרוויזיוניסטית בשל התנגדות למדיניות הנהגת הוועד.
גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
