קול קורא חריף מרבי מאיר העלר סעמניצער זצ''ל

קול קורא חריף מרבי מאיר העלר סעמניצער זצ''ל

קול קורא ממנהיג נטורי קרתא הגאון רבי  מאיר העלער סעמניצער תמוז התרצ''ח נגד השחיטה של ועד הלאומי שזה בחזקת נבלות וטרפות.

רבי מאיר העלר נודע בקנאותו הגדולה, ובעיקר במעשיו נגד הרב קוק. עם בואו של הראי"ה קוק ארצה באלול תרע"ט, במהלך טקס "קבלת פנים" בהשתתפות מאות אנשים בתחנת הרכבת בלוד, מסר לו ר''מ הלר כתב מחאה לפיו קנאי ירושלים מתנגדים לרבנותו בעיר. הרב שמואל אבידור הכהן כותב ב"האיש נגד הזרם" שהוא מנע פגישות בין הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין לרב קוק בתחבולות שונות.

הוא נהג להדפיס פשקווילים חתומים בשמו בנושאים שונים. בשנת תרפ"ב הוציא פאשקוויל "קול גדול" יחד עם הרב יוסף הופמן כנגד הרב קוק. הוא נקרא יחד עם הרב יוסף הופמן לדין תורה ברבנות הראשית, ומשלא הגיעו נאסרו השניים על ידי המשטרה. עיתון אגודת ישראל קול ישראל יצא במחאה על כך, ורבני העדה החרדית פירסמו מכתב לתפילה לשיחרורם. לאחר פסק הדין, לבקשת הרב קוק ובתיווכו של הרב יעקב מאיר, הומר עונש המאסר בפיצוי כספי.

הפרשה המפורסמת ביותר שנקשרה בשמו היא פרשת הפשקוויל נגד האדמו"ר מגור, ה"אמרי אמת". בקיץ של שנת תרפ"ז הגיע האדמו"ר מגור לביקור בארץ ישראל, בין השאר כדי לנסות לפייס בין הרב קוק לעדה החרדית. ה"אמרי אמת" ביקר אצל הרב קוק ואצל הרב יוסף חיים זוננפלד אך למעשה לא הצליח להשכין שלום בין הצדדים. בשל פגישתו זו עם הראי"ה קוק הוציא הרב הלר פשקוויל מבזה במיוחד על האדמו"ר מגור. על פי המסופר, ביום הדפסת הפשקוויל הוא התענה והלך לטבול במקווה. הרב ישעיה אשר זליג מרגליות כתב אף הוא מכתב חריף לאדמו"ר מגור. חסידי גור תבעו מהרב זוננפלד ובית הדין של העדה החרדית להחרים את השניים ולהוציאם מוועד העיר האשכנזי. העדה החרדית הוציאה מכתב התנערות, אך הוא לא סיפק את חסידי גור. בשל מאורעות אלו חל נתק בין חסידות גור לעדה החרדית.