מבין חידות. אמשטרדם, תקכ"ה [1765]. ספר שנחשד כגניבה ספרותית

מבין חידות. אמשטרדם, תקכ"ה [1765]. ספר שנחשד כגניבה ספרותית

"שומו שמים... איך ערב אל לבו לבדות שקר מלבו... והנני מקבל עלי חרם אם ראיתי כתיבת ידו מעולם... אשר לפי דבריו הנ"ל נתן לי חבורו לקרות".

מבין חידות, פירוש על המסורה, מאת רבי יוסף בן דוד מהיילבורן. מהדורה ראשונה. 

פירוש נרחב על המסורה לחמשה חומשי תורה, עם הקדמה אודות המסורה. לספר ניתנו הסכמות מאת רבני אמשטרדם הספרדים והאשכנזים.

רבי אשר אנשיל ווירמש הדפיס בשנת קכ"ו [שנה אחרי הדפסת הספר שלפנינו] ספר בשם סייג לתורה, ובהקדמה שם הוא כותב שכתב היד של חיבורו היה בידי רבי יוסף בן דוד, כדי שיקרא את החיבור, אך הוא העתיקו והדפיסו ושייך אותו אליו. וכך הוא כותב: "מים גנובים יומתקו, יען חבורי זה נעתק משונים אשר שלחו יד בפקדון ואשמם בראשם, כי לקריאה נתתיו ולא לכתיבה, והם כתבו ספר בשמם כאלו הם הולידוהו, ולולי חרש בעגלתי לא התפאר מבין חידות שצפנת פענח הוא". רבי יוסף בן דוד לא טמן את ידו בצלחת ופרסם שני כרוזים חריפים, בהם נשבע שלא ראה מימיו את כתב היד של הספר. האחד 'מריבת קדש' בו הוא כותב: "על דבר כזב בני איש... כתב בהקדמת ספרו סייג לתורה כי חבורי ספר מבין חידות לקוח הוא מאתו, שומו שמים איך ערב אל לבו לבדות שקר מלבו והנני מקבל עלי חרם אם ראיתי כתיבת ידו מעולם, אשר לפי דבריו הנ"ל נתן לי חבורו לקרות... הנה בדברי אלה עשיתי התנצלותי שלא אהיה נתפס כגנב". הכרוז השני שפרסם רבי יוסף נקרא 'פרודגמא חדשה' בו כתב: "הנה דבר עלי סרה הרופא רבי אנשיל ווירמיזא וכתב שטנה על חבור ספר מבין חידות אשר חברתי, בחבורו אשר כנהו בשם סייג לתורה, עוד יתירה עשה הביא לו תנא דמסייע ר' אברהם חעלם נר"ו... ראיתי כי זאת הרשעה היוצאת היא מהרופא... שהשגותיו עלי אינן אלא דברי פתיות והזיות, אעפ"כ ארוצה נא ואשיב לדבריו... אנכי אשבע שלא ראיתי כתיבת ידו מעולם, הנה בדברי אלה עשיתי התנצלותי, למען לא אהיה נתפס כגנב" וחותם: "אמשטרדם י"ג טבת שנת יעצו להד'י'ח' י'ר'צ'ו' כ'ז'ב' [תקכ"ז] לפ"ק. נאום העלוב המוכרח להוציא את עצמו מן החשד יוסף בלא"א הר"ר דוד ז"ל מעשווא מחבר ספר מבין חידות" (ראה גם: רוזנטל, יודע ספר עמ' 179).

[11] צג, 20 ס"מ. תו ספר. חתימות; מצב טוב. כתמי זמן. כריכה פשוטה.