הסיפור הבלתי רגיל של קהילה שהוציאה ספר חגיגי לכבודה ימים ספורים לפני קמילתה - 70 שנה לקהילה האורתודוכסית בפרשוב ...

הסיפור הבלתי רגיל של קהילה שהוציאה ספר חגיגי לכבודה ימים ספורים לפני קמילתה - 70 שנה לקהילה האורתודוכסית בפרשוב, סלובקיה – ספר חגיגי שהוציאה הקהילה, זמן קצר ביותר לפני שריפת בית הכנסת המתנוסס בשער הספר ולפני גזרת הטלאי הצהוב והתחלת השמדת היהודים שם – מפני כך כמעט ולא שרדו עותקים - לא מצוי כלל!

70 JAHR AUT. ORTH. KULTUS GEMAIND IN PRESOV, תרל"א – תש"א מאת סלומון רייניץ – SALOMON REINITZ
המחבר שרד את השואה ועלה לארץ עם קום המדינה.
ק"ק פרשוב, סלובקיה
עם תחילת המאה ה-20 פרחה הקהילה היהודית בפרשוב לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה הקהילה האורתודוקסית לגדול תוך תגבורה בהגירה מכפרי הסביבה, כאשר במקביל נחלשה הקהילה הניאולוגית, שקשריה עם בודפשט ויתר ערי הונגריה שבהן התקיימו קהילות ניאולוגיות התרופפו עקב עצמאות סלובקיה. בשנות ה-30 הגיע מספר היהודים בפרשוב ל-4,300 נפש, מרביתם (כשלושה רבעים) אורתודוקסים.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם החלה להתעורר הפעילות הציונית בפרשוב, בעיקר בקרב בני הקהילה האורתודוקסית, בעוד בקרב הקהילה הניאולוגית גברה נטיית ההתבוללות.
הרב לאו
בשנת 1928 הגיע מפולין הרב משה חיים לאו (אביו של ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל) לכהן כרב הקהילה האורתודוקסית בפרשוב. הרב לאו הקים בעיר את ישיבת "תורת חיים" שבה למדו כ-200 תלמידים מכל רחבי אירופה המזרחית, מהם קמו רבנים בולטים. לאחר שבע שנים, ב-1935, עזב את הקהילה בצו השלטונות, כיוון שלא החזיק באזרחות מקומית. הוא חזר לפולין, וכיהן כרב העיר פיוטרקוב עד להירצחו בשואה במחנה ההשמדה טרבלינקה. על פי עדות נפגש הרב משה חיים לאו בשעותיו האחרונות עם מגורשים מבני קהילת פרשוב בטרבלינקה שהגיעו בסמוך להגעת הטרנספורט מהגטו בפיוטריקוב. הוא קרא לבני שתי הקהילות אותן הנהיג לקדש שם שמים במותם.
מלחמת העולם השנייה והשואה
ב-1938 התפרקה צ'כוסלובקיה בעקבות הסכם מינכן, ופרשוב הפכה חלק ממדינה סלובקית פשיסטית הניזונה מאידאולוגיה נאצית. במדינה גברה ההסתה האנטישמית, ובהדרגה החלה חקיקה המגבילה את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות והכלכליות של היהודים. ב-1939, בעקבות הפלישה הנאצית לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, הגיע לפרשוב זרם פליטים יהודים מפולין, ומספר היהודים בעיר עלה לכ-5,000. יהודי העיר סייעו לקליטת המהגרים, ותנועות הנוער נרתמו לפעילות הברחת פליטים להונגריה והלאה.
באביב 1941 הייתה פרשוב העיר הראשונה בסלובקיה בה נדרשו יהודיה לענוד סימן זיהוי על שרווליהם. בפרשוב, כבערי סלובקיה האחרות, נחשפו היהודים להתפרעויות של המון מוסת שתקף פיזית את גופם ורכושם. בינואר 1941 הועלה באש בית הכנסת הגדול כחלק מהתפרעות כזאת, אירוע שנודע כ"ליל הבדולח של פרשוב".
בהדרגה נשללו מן היהודים זכויותיהם הכלכליות, עסקיהם נסגרו, רכושם הוחרם, ובאזורים מוגדרים בעיר נדרשו יהודים להתפנות מבתיהם. יהודים הוצאו ממערכת החינוך הממלכתית, ורופאים יהודים סולקו מעבודתם (מה שהותיר את העיר כמעט ללא רופאים). באוקטובר 1941 החלו יהודי העיר להישלח לעבודות כפייה.
במרץ 1942 החל גירוש יהודי פרשוב למחנות ההשמדה בפולין.
הספר שלפנינו
על הספר שלפנינו כתוב שהוא במלאת 70 שנה לקהילה בשנת תש"א, 1941.
יש לשים לב שהספר אינו מזכיר כלל את ליל הבדולח של פרשוב שהיה בינואר 1941. יתירה מזו, עיקרו של יום פרעות זה היה בשריפתו של בית הכנסת הגדול, שתמונתו מתנוססת לתפארה בשער הספר! כפי הנראה הספר יצא זמן קצר לפני כן!!!
מסתבר, שזו הסיבה שלא שרדו הרבה עותקים ממנו, מפני שסמוך מאוד להופעתו התחילו הפרעות והגזרות עד להשמדת הקהילה הקדושה, הי"ד.
ללא ספק סיפור לא רגיל של ספר קהילה, שהקהילה עצמה מוציאה, רגע לפני קמילתה!!
בספר כמה נושאים:
תולדות הרבנים הגאונים ששימשו בקודש בקהילה עם תמונותיהם כולל תיאור דמותו של רבי משה חיים לאו ותמונתו: "צורת הרב הגאון הצדיק אב"ד דק"קהבפרעשאב כעת אב"ד דפיעטרקאב"
בתי הכנסת של הקהילה
מוסדות הקהילה וראשי הקהילה
אישים חשובים
ועוד ועוד
הספר אינו נמצא בספריה הלאומית וכפי הנראה אינו נמצא בשום ספריה בארץ! ספק גדול כמה עותקים שרדו חוץ מהעותק שלפנינו אם בכלל!
104 עמודים בכריכה רכה. בשער תצלום פנים בית הכנסת הגדול של פרשוב
מצב: בינוני – טוב