מכירה פומבית 18
היסטוריה וגבורה יהודית - שימו לב! נוספו פריטים נהדרים בסוף הקטלוג
12.8.19
(הזמן המקומי שלך)
ישראל
רחוב פתח תקוה 16, רוממה סנטר (קומה 2 במעלית) ירושלים
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 26:
מחנה העקורים אשווגה – 21! אישורים ותעודות של אודים מוצלים מאש, שאיבדו את הכל והתחתנו ובנו חיים חדשים במחנה ונולד ...
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10
הערכה:
400$-600$
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
מחנה העקורים אשווגה – 21! אישורים ותעודות של אודים מוצלים מאש, שאיבדו את הכל והתחתנו ובנו חיים חדשים במחנה ונולד להם תינוק של המשכת החיים - תעודות חשובות מהשחרור בשנת 45 ועד לאישור העלייה לפלשתינה
תעודות של יוסף גולדשטיין ומרים לבית אינהורן
באוסף זה נשמרו הרבה אישורים ותעודות נדירים
בין השאר:
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של יוסף - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של רעייתו מרים [לבית אינהורן] - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור מרופא המחנה
· רישיון אופניים מטעם ראש עירית אשווגה – מעניין מאוד עם בול אגרה, חותמות וחתימה בכתב יד.
· אישור נסיעה מאושוויג לברלין עם תמונתו
· אישור נסיעה מברלין למינכן להביא ילדים ובגדים
· אישור ליציאה מן המחנה לעלייה לפלשתינה עם "תינוק" ללא שם, עם חותמת המאשרת את לידתו – אונר"א. תינוק שנולד זה עתה במחנה העקורים, להם, האדים המוצלים מאש!
· תעודה נדירה מאוד של "איגוד המגורשים לשעבר בטרנסניסטריה" של לינה גולדשטיין, כפי הנראה אחותו של יוסף. בתעודה כתוב שהיא הייתה בזמן המלחמה בברשד – הגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה, שבו השתתפו הרומנים מרצונם בזוועות הגרמנים.
ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. במהלך מלחמת העולם השנייה סופח אזור העיר לרומניה.
עם סיפוח העיר לטרנסניסטריה הרומנית בספטמבר 1941, הוקם בה גטו, אשר יציאת היהודים ממנו נאסרה. לגטו זה העבירו הרומנים כ-20,000 יהודים שגורשו מבוקובינה, מבסרביה ומאודסה, והוא הפך לגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה. בגטו שררו תנאי מחיה קשים ביותר, בעיקר בחורף, ומתוך כ-25,000 יושביו, נותרו בו עד אוגוסט 1942 כ-10,000 יהודים בלבד. בתקופה זו פעלה בגטו מחתרת קטנה, אשר קיימה קשרים עם יחידות פרטיזנים בסביבת העיר. אחדים מחבריה נתפסו מאוחר יותר, והוצאו להורג.
באביב 1943 הוקם סניף של הגסטפו בעיר, ו-1,203 מיהודי הגטו שולחו לעבודות כפייה במיקולייב, בהן מעטים שרדו. ב-2 פברואר 1944 הוצאו להורג 148 מיהודי העיר, לאחר שהתקבל מידע כי הם או בני משפחותיהם קשורים ליחידות פרטיזנים. 80 יהודים נוספים מהגטו הוצאו להורג כעבור מספר ימים. לפני שחרור העיר בידי הצבא האדום רצחו הרומנים בה עוד כמה עשרות יהודים.
ועוד פריטים רבים, מעניינים וחשובים
מחנה העקורים אשווגה
אשווגה היה מחנה עקורים, בעבר היה זה בסיס של חיל האוויר הגרמני ואחר כך של חיל האוויר הנאצי, לאחר המלחמה היה זה שטח תחת חסותם של האמריקאים. במקום זה הוקם מחנה על ידי הג'וינט ואונר"א לעקורים – לניצולי השואה. הם סיפקו לניצולים קורת גג ומצרכי יסוד בסיסיים: חלב, שמן, לחם, קמח וכדומה, כאשר נולדתי הוריי קיבלו חיתולים, אבקת חלב, מיטת תינוק, עגלה… הניצולים היו חסרי כל והם קיבלו תמיכה חומרית. הם התעודדו מהעזרה ותקוותם הייתה לשקם את עצמם ולהוליד דור חדש חופשי ומאושר.
יוסף ומרים במחנה
יוסף גולדשטיין ורעיתו מרים לבית אינהורן איבדו את הכל בשואה. מרים העידה ביד ושם שאפילו אינה יודעת היכן ומתי בדיוק הוריה , אליהו וחנה, נרצחו. זה היה כנראה בשנת 1941. יוסף ומרים התחתנו במחנה. חזון נפרץ היה שאנשים שהכירו שבוע התחתנו. אחד מעקורי המחנה הזה סיפר שהוא זוכר יום אחד שעשרים זוגות התחתנו יחד, ללא שמלות כלה וללא טבעות, והעיקר ללא הורים ואחים... הם שמחו כל כך לבנות שוב קן משפחתי חמים. אלפי ילדים נולדו במחנות העקורים ובהם הילד שנולד ליוסף וחנה.
מצבים שונים
תעודות של יוסף גולדשטיין ומרים לבית אינהורן
באוסף זה נשמרו הרבה אישורים ותעודות נדירים
בין השאר:
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של יוסף - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של רעייתו מרים [לבית אינהורן] - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור מרופא המחנה
· רישיון אופניים מטעם ראש עירית אשווגה – מעניין מאוד עם בול אגרה, חותמות וחתימה בכתב יד.
· אישור נסיעה מאושוויג לברלין עם תמונתו
· אישור נסיעה מברלין למינכן להביא ילדים ובגדים
· אישור ליציאה מן המחנה לעלייה לפלשתינה עם "תינוק" ללא שם, עם חותמת המאשרת את לידתו – אונר"א. תינוק שנולד זה עתה במחנה העקורים, להם, האדים המוצלים מאש!
· תעודה נדירה מאוד של "איגוד המגורשים לשעבר בטרנסניסטריה" של לינה גולדשטיין, כפי הנראה אחותו של יוסף. בתעודה כתוב שהיא הייתה בזמן המלחמה בברשד – הגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה, שבו השתתפו הרומנים מרצונם בזוועות הגרמנים.
ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. במהלך מלחמת העולם השנייה סופח אזור העיר לרומניה.
עם סיפוח העיר לטרנסניסטריה הרומנית בספטמבר 1941, הוקם בה גטו, אשר יציאת היהודים ממנו נאסרה. לגטו זה העבירו הרומנים כ-20,000 יהודים שגורשו מבוקובינה, מבסרביה ומאודסה, והוא הפך לגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה. בגטו שררו תנאי מחיה קשים ביותר, בעיקר בחורף, ומתוך כ-25,000 יושביו, נותרו בו עד אוגוסט 1942 כ-10,000 יהודים בלבד. בתקופה זו פעלה בגטו מחתרת קטנה, אשר קיימה קשרים עם יחידות פרטיזנים בסביבת העיר. אחדים מחבריה נתפסו מאוחר יותר, והוצאו להורג.
באביב 1943 הוקם סניף של הגסטפו בעיר, ו-1,203 מיהודי הגטו שולחו לעבודות כפייה במיקולייב, בהן מעטים שרדו. ב-2 פברואר 1944 הוצאו להורג 148 מיהודי העיר, לאחר שהתקבל מידע כי הם או בני משפחותיהם קשורים ליחידות פרטיזנים. 80 יהודים נוספים מהגטו הוצאו להורג כעבור מספר ימים. לפני שחרור העיר בידי הצבא האדום רצחו הרומנים בה עוד כמה עשרות יהודים.
ועוד פריטים רבים, מעניינים וחשובים
מחנה העקורים אשווגה
אשווגה היה מחנה עקורים, בעבר היה זה בסיס של חיל האוויר הגרמני ואחר כך של חיל האוויר הנאצי, לאחר המלחמה היה זה שטח תחת חסותם של האמריקאים. במקום זה הוקם מחנה על ידי הג'וינט ואונר"א לעקורים – לניצולי השואה. הם סיפקו לניצולים קורת גג ומצרכי יסוד בסיסיים: חלב, שמן, לחם, קמח וכדומה, כאשר נולדתי הוריי קיבלו חיתולים, אבקת חלב, מיטת תינוק, עגלה… הניצולים היו חסרי כל והם קיבלו תמיכה חומרית. הם התעודדו מהעזרה ותקוותם הייתה לשקם את עצמם ולהוליד דור חדש חופשי ומאושר.
יוסף ומרים במחנה
יוסף גולדשטיין ורעיתו מרים לבית אינהורן איבדו את הכל בשואה. מרים העידה ביד ושם שאפילו אינה יודעת היכן ומתי בדיוק הוריה , אליהו וחנה, נרצחו. זה היה כנראה בשנת 1941. יוסף ומרים התחתנו במחנה. חזון נפרץ היה שאנשים שהכירו שבוע התחתנו. אחד מעקורי המחנה הזה סיפר שהוא זוכר יום אחד שעשרים זוגות התחתנו יחד, ללא שמלות כלה וללא טבעות, והעיקר ללא הורים ואחים... הם שמחו כל כך לבנות שוב קן משפחתי חמים. אלפי ילדים נולדו במחנות העקורים ובהם הילד שנולד ליוסף וחנה.
מצבים שונים
באוסף זה נשמרו הרבה אישורים ותעודות נדירים
בין השאר:
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של יוסף - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור הממשל הצבאי בגרמניה הכבושה של רעייתו מרים [לבית אינהורן] - רישום במחנה אשווגה עם מספר אישי
· אשור מרופא המחנה
· רישיון אופניים מטעם ראש עירית אשווגה – מעניין מאוד עם בול אגרה, חותמות וחתימה בכתב יד.
· אישור נסיעה מאושוויג לברלין עם תמונתו
· אישור נסיעה מברלין למינכן להביא ילדים ובגדים
· אישור ליציאה מן המחנה לעלייה לפלשתינה עם "תינוק" ללא שם, עם חותמת המאשרת את לידתו – אונר"א. תינוק שנולד זה עתה במחנה העקורים, להם, האדים המוצלים מאש!
· תעודה נדירה מאוד של "איגוד המגורשים לשעבר בטרנסניסטריה" של לינה גולדשטיין, כפי הנראה אחותו של יוסף. בתעודה כתוב שהיא הייתה בזמן המלחמה בברשד – הגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה, שבו השתתפו הרומנים מרצונם בזוועות הגרמנים.
ברשד (באוקראינית: Бершадь; בפולנית: Berszad) היא עיר קטנה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה. במהלך מלחמת העולם השנייה סופח אזור העיר לרומניה.
עם סיפוח העיר לטרנסניסטריה הרומנית בספטמבר 1941, הוקם בה גטו, אשר יציאת היהודים ממנו נאסרה. לגטו זה העבירו הרומנים כ-20,000 יהודים שגורשו מבוקובינה, מבסרביה ומאודסה, והוא הפך לגטו הגדול ביותר בטרנסניסטריה. בגטו שררו תנאי מחיה קשים ביותר, בעיקר בחורף, ומתוך כ-25,000 יושביו, נותרו בו עד אוגוסט 1942 כ-10,000 יהודים בלבד. בתקופה זו פעלה בגטו מחתרת קטנה, אשר קיימה קשרים עם יחידות פרטיזנים בסביבת העיר. אחדים מחבריה נתפסו מאוחר יותר, והוצאו להורג.
באביב 1943 הוקם סניף של הגסטפו בעיר, ו-1,203 מיהודי הגטו שולחו לעבודות כפייה במיקולייב, בהן מעטים שרדו. ב-2 פברואר 1944 הוצאו להורג 148 מיהודי העיר, לאחר שהתקבל מידע כי הם או בני משפחותיהם קשורים ליחידות פרטיזנים. 80 יהודים נוספים מהגטו הוצאו להורג כעבור מספר ימים. לפני שחרור העיר בידי הצבא האדום רצחו הרומנים בה עוד כמה עשרות יהודים.
ועוד פריטים רבים, מעניינים וחשובים
מחנה העקורים אשווגה
אשווגה היה מחנה עקורים, בעבר היה זה בסיס של חיל האוויר הגרמני ואחר כך של חיל האוויר הנאצי, לאחר המלחמה היה זה שטח תחת חסותם של האמריקאים. במקום זה הוקם מחנה על ידי הג'וינט ואונר"א לעקורים – לניצולי השואה. הם סיפקו לניצולים קורת גג ומצרכי יסוד בסיסיים: חלב, שמן, לחם, קמח וכדומה, כאשר נולדתי הוריי קיבלו חיתולים, אבקת חלב, מיטת תינוק, עגלה… הניצולים היו חסרי כל והם קיבלו תמיכה חומרית. הם התעודדו מהעזרה ותקוותם הייתה לשקם את עצמם ולהוליד דור חדש חופשי ומאושר.
יוסף ומרים במחנה
יוסף גולדשטיין ורעיתו מרים לבית אינהורן איבדו את הכל בשואה. מרים העידה ביד ושם שאפילו אינה יודעת היכן ומתי בדיוק הוריה , אליהו וחנה, נרצחו. זה היה כנראה בשנת 1941. יוסף ומרים התחתנו במחנה. חזון נפרץ היה שאנשים שהכירו שבוע התחתנו. אחד מעקורי המחנה הזה סיפר שהוא זוכר יום אחד שעשרים זוגות התחתנו יחד, ללא שמלות כלה וללא טבעות, והעיקר ללא הורים ואחים... הם שמחו כל כך לבנות שוב קן משפחתי חמים. אלפי ילדים נולדו במחנות העקורים ובהם הילד שנולד ליוסף וחנה.
מצבים שונים
