פרוטוקול מוועד הפועל' של "חברת עבודת ישראל", [כפר חסידים] ווארשא, תרפ"ה(1925).

פרוטוקול מוועד הפועל' של "חברת עבודת ישראל", [כפר חסידים] ווארשא, תרפ"ה(1925).

פרוטוקול מישיבת 'ועד הפועל' של חברת "עבודת ישראל" שנוסדה ע"י האדמורי"ם: קוז'ניץ דרוהביטש ויבלונה. ווארשא, תרפ"ה(1925).

בפרוטוקול נושאים ממוניים של החברה והחברים בארץ ישראל, והצעות לסדר היום.

חברי הועד החתומים: מנחם ברסלא – שלום יוסף שפירא – [בן האדמו"ר מדרוהביטש], - צבי יודא שקיר – יעקב שלמה זילברברג – שמחה מאזער.

תחילתו של כפר חסידים בשנת תרפ"ד-1924 בימי העלייה הרביעית כאשר החלו להתארגן בפולין קבוצות של חסידים שביקשו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. המגמה החלה עוד בשנת תרפ"ב-1922 עם ההכנות להקמתה של בני ברק, אלא שהפעם הכוונה הייתה להקים יישוב חקלאי ולא יישוב עירוני.

החסידים נחלקו לשתי קבוצות התיישבותיות: האחת בהנהגת האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין, דור ששי למגיד מקוז'ניץ, והשנייה בהנהגת רבי יחזקאל טאוב האדמו"ר מיבלונה, דור חמישי למגיד מקוזמיר. אליהם נלוו שני אדמו"רים נוספים: רבי ישעיהו שפירא ("האדמו"ר החלוץ"), וקרוב משפחתו רבי אברהם יעקב שפירא, האדמו"ר מדרוהוביץ', שאף הם היו צאצאים ישירים של המגיד מקוז'ניץ. האדמו"ר מדרוהוביץ' למד בחו"ל את מלאכת המדידה, ועתה היה ממונה על מדידת אדמות היישוב.

החסידים שהגיעו ברובם מן המעמד הבינוני קנו בכספם את חלקת האדמה, ההתיישבות עצמה החלה ב-1925 בארבע נקודות יישוב. סיפור המעשה עורר התלהבות רבה בקרב היישוב הציוני. ש. שלום, בנו של האדמו"ר מדרוהוביץ', שהצטרף אל אביו והיה בעצמו בקבוצת המתיישבים, מתאר בספרו "עליית חסידים" את השנים הראשונות בתמונות ציוריות למדי של יהודים בעלי מראה חרדי, שיצאו לעבוד עבודת כפיים בשדה כשעל גופם ציצית ופיאותיהם וזקניהם מתבדרים ברוח.

2 חותמות שונות של החברה.

דף מקופל. כתוב על 3 צדדיו. נקבי תיוק. קרע בדף בסוף הדף השני עם חסר בטקסט. מצב בינוני.

מידות: 33/21 ס"מ.