מכתב מאיינשטיין למקס בורן, עם התייחסות נרחבת לאמרתו המפורסמת של איינשטיין על תורת הקוונטים, "אלוהים לא משחק בקוביות"

מכתב מאיינשטיין למקס בורן, עם התייחסות נרחבת לאמרתו המפורסמת של איינשטיין על תורת הקוונטים, "אלוהים לא משחק בקוביות"
העתק מכתב מאת פרופ' אלברט איינשטיין לפרופ' מקס בורן, פרינסטון, ניו ג'רסי, 7 ספטמבר, 1944.מכתב מרתק של איינשטיין, עם התייחסות לסוגיות אתיקה ומדע, הביטוי המפורסם "אלוהים אינו משחק בקוביות" נכתב לראשונה ע"י איינשטיין במכתב לבורן ב1926, במכתב שלפנינו איינשטיין מתייחס שוב לדברים.
במכתבו כותב איינשטיין לבורן על חוויותיהם לפני 25 שנה, כשנסעו בחשמלית לרייכסטאג, משוכנעים ביכולתם לעזור ביעילות להפוך את המחוקקים הגרמנים לדמוקרטים. כשהוא נזכר בזה הוא יכול רק לצחוק על הנאיביות שלו אז. שניהם לא הבחינו אז, עד שמה שיושב בעמוד השדרה הוא כבד יותר ממה שיושב במוח הגדול. תובנה זו יש לשמר, על מנת למנוע את הישנות הטרגדיות שהתרחשו בעבר. אין זה מפתיע לגלות שהמדענים (ברובם) אינם יוצאים מן הכלל בזה. והיוצאים מהכלל לא פועלים מכח יכולתם האינטלקטואלית המיוחדת, אלא מהכח ההומני שלהם, כדוגמת [מקס פון] לאואה [שהתנגד למדיניות הנאצית בגלוי]. איינשטיין מציין שהיה זה מעניין לצפות בשלב התנתקותו מההשפעה המונית הרווחת, לאור תחושת הצדק המפותחת שלו. אנשי הרפואה לא נחלו הצלחה רבה במימוש ה"קוד האתי", והסיכוי להתנהגות אתית היתה קטנה עוד יותר בחוג המדענים, בשל דפוסי המחשבות המכניות והייחודית שלהם.
ההבנות לגבי מה נכון ומה לא נכון לעשות, מתפתחות ומתות, כמו עץ, בלא השפעה רבה לסוג הדישון הניתן לו. כל מה שהפרט יכול לעשות הוא להוות דוגמה אישית זכה ולהיות אמיץ דיו בכדי לסנגר ברצינות על הרשעותיו האתיות בחברת הציניקנים. איינשטייין מעיד שכך ניסה לפעול בעצמו במשך תקופה ארוכה (וזכה בדרגות שונות של הצלחה).
הוא לא מתרגש יתר על המידה מהתחושה שהעלה בורן שהוא זקן מידי, הוא מכיר תחושות אלו. הוא מציין שניתן בבטחה להשאיר לטבע להפוך אותנו בהדרגה לעפר, אלא אם כן היא תעדיף תהליך מהיר יותר. איינשטיין מביע את בטחונו שלא ניתן להשמיד את "הפיזיקה היהודית".
בסיום מכתבו כותב איינשטיין ששניהם נעו לעמדות קוטביות מבחינת צפיותיהם המדעיות. בעוד בורן מאמין באל הזורק קוביות, והוא עצמו מאמין בסדר מוחלט בעולם של קיום האובייקטיבי, אותו איינשטיין מנסה לתפוס בדרך ספקולטיבית פרועה. ההצלחה ההתחלתית האדירה של תיאורית הקוונטים לא מסוגלת לשכנע אותו ביסודות המשחק בקוביות.
פרופ' מקס בורן (1882-1970) היה פיזיקאי שנולד בגרמניה למשפחה יהודית, קיבל תואר ד"ר מאוניברסיטת גטינגן. לימד באוניברסיטאות ברלין ופרנקפורט, במכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן, לאחר עליית הנאצים לשלטון, היגר לאנגליה ולימד באוניברסיטאות קיימבריג' ואדינבורו. בשנת 1953 חזר גרמניה, וכעבור שנה זכה בפרס נובל לפיזיקה.
[2] עמ', נייר. 20x25 ס"מ. המכתב הוקלד במכונת כתיבה, לא חתום. ישנם מספר תיקונים כנראה בכתב ידו של איינשטיין על גבי המכתב. מצב טוב. סימני אטבים.