האדמו"ר רבי יעקב דוד מאמשינוב - מכתב ארוך לחסידיו ערב השואה

האדמו"ר רבי יעקב דוד מאמשינוב - מכתב ארוך לחסידיו ערב השואה
מכתב האדמו"ר רבי יעקב דוד מאמשינוב. אמשינוב, ז' דעשי"ת [תשרי] תרצ"ט [1938].
מכתב ארוך בחתימת יד קדשו וחותמתו. נכתב לחסידיו בארץ ישראל, כשנה לפני פלישת הנאצים לפולין. ברכות לשנה טובה ודברי חיזוק ועידוד על מצב עם ישראל: "עוד לא שככו המים הזידונים, עוד חיי אחינו תלוים מנגד, ירחם ה' שארית ישראל במהרה... ואל תתייאשו ואל תתרפו ח"ו כי הזעם יעבור ואנחנו נשאר...".
האדמו"ר הקדוש רבי יעקב דוד קאליש (השני) מאמשינוב (תרס"ו-תש"ב, אנצי' לחסידות ב', עמ' רסג-רסד) בן האדמו"ר רבי יוסף קאליש מאמשינוב. חתן נכדתו של האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור שחיבבו עד מאד. נודע כגאון מופלג בתורה ובגיל צעיר נתמנה לאב"ד ז'ירידוב הסמוכה לוורשא. בשנת תרצ"ו נפטר אביו וחסידי אמשינוב הכתירוהו לאדמו"ר תחתיו, אך קהילת ז'ירידוב לא הסכימה לוותר עליו ולכן כיהן בו זמנית כרב בעירם וכאדמו"ר באמשינוב. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נאלץ להסתתר, וקרוב לשנתיים התחבא במקומות שונים בוורשא, עד שחלה ונפטר באחד ממקומות המסתור. אשתו הרבנית וארבעת ילדיו נרצחו בשואה.
[2] עמ' בשני דפים. נייר דק. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.