תשעה קבצים ביבליופיליים של תחריטים ושירים - סדנת ההדפס ירושלים

תשעה קבצים ביבליופיליים של תחריטים ושירים - סדנת ההדפס ירושלים
"תחריטים של שירים", תשעה קבצים ביבליופיליים של תחריטים ושירים, שיתופי-פעולה מילוליים-אמנותיים אשר נוצרו בסדנת ההדפס בירושלים בין ינואר 1988 ופברואר 1989 ויצאו לאור במהדורות מצומצמות של 40 עותקים, ממוספרים וחתומים בידי האמנים:
* שאול שץ, שמונה תחריטים לשמונה שירים מאת אדמיאל קוסמן.
* משה גרשוני, עשרה תחריטים לקטעים מתוך "החמור" מאת אהרון שבתאי.
* רענן לוי, שמונה תחריטים לשמונה שירים מאת אמיר גלבע.
* תמרה ריקמן, תריסר תצריבים לתריסר שירים מאת דן פגיס.
* צבי טולקובסקי, עשרה תחריטים לעשרה פרקי "ארעא" מאת הרולד שימל.
* סידון רוטנברג, שמונה תחריטים לשלשה שירים מאת דליה רביקוביץ'.
* לארי אברמסון, עשרה תחריטים לשיר מאת זלי גורביץ.
* מיכאל קובנר, ששה תחריטים לפואמה מאת אבא קובנר.
* דוד בן שאול, עשרה תחריטים לעשרה שירים מאת אריה זקס.
התחריטים צוירו על-ידי האמנים על פלטות פליז בגדלים שונים ובטכניקות שונות: אקווטינטה, תחריט יבש, שעווה קשה, שעווה רכה ועפרון חשמלי. הכנת הפלטות, הצריבה והדפסת התחריטים נעשו על-ידי הדַּפָּסִים סידון רוטנברג, מרים שניצר ושרון פוליאקין. השירים צולמו מתוך ספרי השירה והודפסו בדפוס-רשת. כל העותקים נחתמו ומוספרו בידי האמנים (כל תשעת הספרים שלפנינו ממוספרים 18/30). כל קובץ כולל 6-10 דפים, כל אחד מהם נושא תחריט ושיר, מודפסים על נייר אַרְשְׁ 240 גרם.
במקור נדפס כל קובץ על-גבי קונטרסים נפרדים, המאוגדים בקופסת עץ. הקבצים שלפנינו נכרכו כולם בכריכות אומנותיות מפוארות, שנעשו בעבודת-יד בידי יהודה מיקלף ונתונים בקופסאות קרטון ועור עם שדרות תואמות. מרבית הכריכות עשויות בטכניקה של שיבוץ עור בעור ליצירת דוגמה או איור ושתיים מהן עשויות קלף. כל כריכה זכתה לעיצוב ייחודי האוצר בחובו באופן מרומז או גלוי את רושם השירים ורוחם. כך למשל בקובץ "שמש", הכולל עשרה תחריטים לשיר מאת זלי גורביץ, בו משולבים מתחת לפיסת הקלף הדקיקה המחפה את הכריכה נוצת-ציפור ורישום עדין של עין, המתכתבים עם השורות השיריות "הַכָּחֹל-יָרֹק הַיָּרֹק לוֹפֵת / אֶת הָעַיִן" ו"צוּרַת הָעִגּוּל נוֹצָה / נוֹצָה חוֹצָה עָפָה / עָפָה חוֹצָה יָם"; או בכריכת הקובץ הכולל עשרה תחריטים של משה גרשוני לקטעים מתוך "החמור" מאת אהרון שבתאי, כריכת עור חומה משובצת פיסות עור בגוני חוּם-בהיר ושחור, היוצרות צורות גדר וחומת אבנים מסותתות ("בְּחַר לְךָ / אֶת הַחֶלְקָה / הַמְּסֻלַּעַת"). עוד הוטבעו על כריכה זו צורות שפתיים והטבעות-זהב בצורת כתר, עליו מופיעה המלה "חובה", המעניקות ביטוי חזותי לשורות "טֹל אֶת / הַמִּלָּה הַזֹּאת / וְשַׁבְּצָהּ / בְּכֶתֶר זָהָב: / חוֹבָה" ו"אַהֲבָה / הִיא חֲגוֹרָה / וְאִם לֹא / חֲגוֹרָה - / אֲזַי / מַקֵּל, אֶבֶן / דְּהַינוּ / חֲלָקֶיהָ / שֶׁל גָּדֵר / אֲהוּבָתִי הִיא לִי גָּדֵר / אֲנִי נוֹשֵׁק לַגָּדֵר".
"יחסים מורכבים בין 'איור' לשיר. והמרכאות – לא במקרה. לפנינו מגוון של זיקות בין תמונה לטקסט. השלכה הדדית, לעתים התמזגות מופלאה... כמה מן הציירים – בדרך עבודתם ובבחירת השירים ש'עובדים' עליהם, ולך תדע מה כאן הביצה ומי התרנגולת – מגיעים הפעם לאיכויות של האיור והויניאטה האירופית בנוסח קובצי משלי-המוסר מימי הביניים והרנסאנס (נוסחים מקומיים קודמים: פינס, אריכא, שוורין, מורה). ייתכן שגם נתוני הפתיחה תרמו לכך. למשל, אילוצי המיניאטורה וכמובן: האיכויות של התחריט. עוצמת הריכוז של שניהם, של התחריט ושל המיניאטורה, המיידיות, האינטימיות וה'לבדיות' החזקה, כל אלה מסייעים ליצירת עבודות מיכתמיות, פתגמיות. הדבר בולט אצל בן-שאול, טולקובסקי ובמידה מסוימת גם אצל גרשוני, המושפע עמוקות מריכוז הביטוי של אהרון שבתאי, בפואמה 'החמור'". (מתוך הקטלוג "תחריטים של שירים, תשעה קבצים של תחריטים ושירים", סדנת ההדפס, ירושלים, אביב 1989; מצורף).
9 ספרים, 13X14 ס"מ בממוצע. מצב טוב. נתונים בקופסאות מפוארות כנ"ל.
מקור: אוסף ארני דרוק.