ספר אמרי בינה - ברלין, תקמ"ד - מזיופיו של רבי איצק סאטנוב

ספר אמרי בינה - ברלין, תקמ"ד - מזיופיו של רבי איצק סאטנוב
ספר אמרי בינה, ויכוח בין מקובל לחוקר, "ילמד דעת שהקבלה והחקירה יחד חוברות". [ברלין], שנת "ו'ה'מ'ש'כ'י'ל'י'ם' י'ב'י'נ'ו' ה'כל" [תקמ"ד 1784].
חתימת בעלים "משה מיווילר מווינצה" משנת תקס"ז (1807).
ספר זה הינו מזיופיו הידועים של רבי איצק סאטנוב, בשער הספר הוא כותב "זה הספר מצאתי בבית עקד הספרים (הנקרא ביבליוטאעק) של אחד השרים הראשונים, בכ"י עם הסכמות מגאונים קדמונים, ושם מחברו פלאי". במציאות הספר היא פרי רעיוניו של איצק סאטנוב בעצמו, גם השיר בשער הספר וגם "הסכמות" רבי נפתלי כ"ץ נשיא ק"ק צפת ורבי שעפטיל הורביץ בעל "ווי העמודים", הנם יצירת ידיו וסגנונו של איצק סאטנוב בעצמו. יתכן, כי גם הסכמות רבני דורו, הנן מעשה זיוף.
רבי איצק סאטנוב (תצ"ב-תקס"ה 1732-1804), דמות מוזרה ותמהונית של אדם כשרוני, תלמיד חכם מופלג, וחבר למייסדי תנועת ההשכלה. חיבר עשרות ספרים, שלחלקם "השאיל" זהות מחבר חדשה. תופעה מיוחדת של זייפן ספרים, המייחס את חיבוריו שלו למחברים קדמוניים.
אחת מ"יצירותיו" המעניינות של הזייפן, בה נכתבו, בסגנון מליצי אופייני לכתיבתו של איצק סאטנוב, השער והשיר שבשער, ההסכמות וההקדמות, והספר עצמו.
[2], לה דף. 21 ס"מ. מצב טוב, כתמי חלודה ובלאי. כריכת קרטון עם שדרת עור, בלויה.
מקום הדפוס על-פי "המאסף", IV, תקמ"ח, עמ' רלו-רלז. על הספר ועל הזיוף, ראה: ש' ווינער, קהלת משה, פטרבורג תרנ"ג, עמ' 94-93, עמ' 757; יודע ספר, עמ' 27, מס' 152; ישראל צינברג, תולדות הספרות ישראל, כרך ה, תל-אביב 1959, עמ' 119; י' קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך א, ירושלים תשי"ב, עמ' 168, [לדעתו רק שתי ההסכמות הראשונות מזוייפות].