אגרת ארוכה בעניני קהילות איטליה ואשכנז - בכתב ידו וחתימתו של המהר"ם חאגיז - שנת תצ"ב

אגרת ארוכה בעניני קהילות איטליה ואשכנז - בכתב ידו וחתימתו של המהר"ם חאגיז - שנת תצ"ב
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי משה חאגיז, החותם: "משה זעירא דירושלם הנק' חאגיז". [המבורג?], תמוז תצ"ב [1732].
האגרת, שנשלחה לאיטליה, אל "הגבירים האלופים... מנהיגי הדור", עוסקת בענינים ציבוריים הנוגעים "לכלל הגולה", של החלטות רבנים אודות הנהגת הקהילות וחלוקת נטל המיסים הארצי בין הקהילות השונות. במכתב מוזכרים: רבני קהילות וירונה, ונציה ואנקונה, ה"ועד הגדול" וה"ועד הקטון", ועוד קהילות מאיטליה ומארצות אשכנז. בדבריו הוא מציע שיעלו את הטענות לפני רב מופלג שיכריע את הדין, והוא כותב שהדברים צריכים להתקיים "על פי האמת והצדק, בלי שום נשיאת פנים לכל אדם".
מתוך הדברים עולה כי הענין הנדון במכתב שלפנינו, היה נוגע "לכלל הגולה" - לקהילות רבות מארצות שונות, והוא כותב כי עליהם להשיג פסקי דין מרבנים שונים: "לשלח להם פסק מהגאון בק"ק פוזנא יע"א שהוא חמיו של הגאון מוהר"ר יעקב האב"ד דק"ק עמדן הנז', כי יש לו יותר משלש מאות ק"ק יצ"ו תחת ממשלתו, וצריך זמן מה להשיג קיומו..." [הגאון רבי יעקב מרדכי כ"ץ, בנו של בעל "סמיכת חכמים" שהתקבל לרבנות פוזנא באותה שנה שנת תצ"ב, שהיה חותנו של הגאון היעב"ץ, שכיהן בשנת תצ"ב כאב"ד בעיר עמדין, ובשנת תצ"ג עזב את הרבנות ועבר להתגורר בעיר אלטונה]. הוא מזכיר גם "פסק דין לזכותם מהגאון הגדול אב"ד דשלש ק"ק אלטונה המבורג ווענזבק יע"א, בהסכמת כל ג' בתי דינים ובני ישיבתו הרמה והמפוארה". [הגאון רבי יחזקאל קצנלבויגן בעל "כנסת יחזקאל", כיהן כאב"ד ג' קהילות אה"ו (אלטונה המבורג וונדסבק) בשנים תע"ג-תק"ט 1713-1749].
בסיום המכתב הוא מזכיר את "הפסק של הגאון האב"ד מק"ק אשכנזים נר"ו דכאן שכתבתי לעיל שיקבלו אותו". [בעיר המבורג היו באותן השנים שתי קהלות, ק"ק אשכנזים וק"ק ספרדים].
הגאון הנודע רבי משה חאגיז - נולד בירושלים בשנת תל"ב לאביו הגאון רבי יעקב חאגיז בעל "הלכות קטנות". לאחר שנתייתם בילדותו מאביו, נתגדל בבית סבו הגאון רבי משה גאלאנטי "הרב המג"ן". גאון מופלג בהלכה ובקבלה, תלמידם של גדולי חכמי הספרדים בירושלים, ושל גיסו הגדול רבי משה ן' חביב [חתן רבי יעקב חאגיז]. היה רגיל לחתום "המני"ח" [הצעיר משה ן' יעקב חאגיז] או "הקמ"ח" [הקטן משה חאגיז]. בתקופת שהותו בארצות ניכר היה רגיל לחתום: "משה זעירא דירושלם הנקרא חאגיז" (כמו חתימתו המופיעה במכתב שלפנינו).
בשנת תנ"ד נפטר סבו רבי משה גאלאנטי שהיה ראש רבני ירושלים, ונכדו המהר"ם חאגיז יצא לשליחות ארץ ישראל במצרים ובארצות הגולה. נדודיו התארכו לכדי גלות בת ארבעים שנה, בהם נדד בארצות אירופה והתגורר בליוורנו, ונציה, אמשטרדם, לונדון, עמדין והמבורג. במשך אותן שנים רבות התרגל לכתוב בכתב האשכנזי [הסיבה העיקרית לכך היתה עיסוקו בהדפסת ספריו, אותם הדפיס באמשטרדם ובארצות אשכנז, והתכתבויותיו עם גדולי הרבנים בארצות אירופה].
מגדולי הדור בארצות אשכנז, היה מעורה בעניני הרבנות וגדולי הרבנים התחשבו בדעתו בהלכה ובהנהגת הקהילות. נודע במלחמתו הנוקבת יחד עם ה"חכם צבי" והיעב"ץ, נגד השבתאי נחמיה חיון מאמשטרדם. מסיבה זאת נאלץ לעבור מאמשטרדם ללונדון ומשם לגרמניה, בה התגורר למעלה מעשרים שנה. במסגרת מלחמתו זו הדפיס בשנת תע"ד קונטרסי פולמוס שונים באמשטרדם, בלונדון ובברלין: "אגרת הקנאות"; "עדות לישראל"; "מלחמה לה'"; "שבר פושעים"; ועוד.
חיבר ספרים רבים, ספרי הלכה, מוסר וקבלה. את ספרו "לקט הקמח" על שולחן ערוך התחיל להדפיס בונציה בשנת תס"ד, ובמהדורה שלמה באמשטרדם שנת תס"ז; ספר "אלה המצוות" על תרי"ג מצוות (אמשטרדם, תס"ז ובמהדורה מתוקנת וואנזבעק, תפ"ז); "לקט הקמח" על משניות (וואנזבעק, תפ"ו); "צרור החיים", מוסר ותפלות (וואנזבעק, תפ"ח); "משנת חכמים" על פרקי אבות (וואנזבעק, תצ"ג); שו"ת "שתי הלחם" (וואנזבעק, תצ"ג); ועוד.
מלבד זאת תורתו מופיעה בספרים רבים שהדפיס מתורת אביו, זקניו ורבותיו, בהם הוסיף את הוספותיו, הגהותיו והקדמותיו, בחתימה: "אמר המני"ח". בין הספרים שנדפסו עם הוספותיו: "אור קדמון", "קרבן חגיגה" מסבו מהר"ם גאלנטי, שו"ת "הלכות קטנות" לאביו מהר"י חאגיז - שנדפסו בונציה בשנים תס"ג-תס"ד; "זבח השלמים" מסבו מהר"ם גאלנטי, "האדרות הקדושות", "ספר כריתות", "אורח מישור" מאביו מהר"י חאגיז – שנדפסו באמשטרדם בשנים תס"ח-תס"ט); ועוד ספרים רבים אותם הגיה או כתב להם הקדמות [ראה במאמר מ' בניהו: ספרים שחיברם ר' משה חאג'יז וספרים שהוציאם לאור, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 160-154].
בשנת תצ"ח זכה לחזור לארץ ישראל והתגורר בצידון ובצפת. על שנת פטירתו ומקום קבורתו, ישנן ידיעות סותרות. החיד"א בשם הגדולים כותב כי הגיע בשנת תצ"ח לצידון, ונפטר בצפת בשנת תק"כ בגיל קרוב לתשעים. (ראה: שם הגדולים, מערכת גדולים, אות מ, קכג). לפי גירסה אחרת נפטר בסביבות שנת תק"י. לפי דברי לונץ ("ירושלים", שנה א, תרמ"ב, עמ' 120-119) יצא מצפת לבירות להתרפא. שם נפטר והובא לקבורה בצידון.
3 עמ' כתובים, כ-20 ס"מ. מצב בינוני, פגעים בנייר מחומציות הדיו, משוקמים בשיקום מקצועי. (חלק מהטקסט קשה לקריאה עקב השתקפות הדיו לעברו השני של הדף).
כל המכתב בכתב ידו האוטוגרפי של המהר"ם חאגיז (בכתיבה אשכנזית). החתימה מופיעה באמצע העמוד השני כ-8 שורות מלמטה.