מכתב "סמיכה" לרבנות - מהרב קוק, לרבי אברהם )אבי הגרי"ש אלישיב( - בויסק, תרס"ד

מכתב "סמיכה" לרבנות - מהרב קוק, לרבי אברהם )אבי הגרי"ש אלישיב( - בויסק, תרס"ד
מכתב סמיכה לרבנות, בכתב-יד וחתימת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, לרבי אברהם אלישיב. בויסק, חנוכה תרס"ד [1903]. "הנני מוצא לי חובה קדושה להודיע את ערכו דכבוד האי גברא ויקירא הרב הג' המצויין בחריפותו ובקיאותו, ויראת ד' אוצרו, ומוכתר במדות קדושות ויקרות מו"ה [דוד] אברהם בהרב ר' [יהודא שמחה] משה פופקין... מלא וגדוש בתורה בגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים כאחד הגדולים... ואשרי העיר אשר תענדהו... להיות להם לרב ואב"ד, כי בודאי ינהלם לשם שמים על דרך התורה והמצוה בדרכי השי"ת... ואשרי העדה שתזכה להיות מסתופפת בצלו של רב גדול בתורה וביראה כמותו שליט"א". בטופס המכתב, ישנם תיקונים בכת"י הרב קוק, שהוסיף במכתב את שמו הפיקטיבי של רבי אברהם אלישיב. - "הרב מהומלא" רבי אברהם [אבי הגרי"ש אלישיב], היה בנו של הצדיק רבי משה לווינזון מהעיר אראן. בהמשך השנים נאלץ להחליף את שם משפחתו לשם פופקין (פופקא), ועם הסתבכות הענין עם השלטונות, נאלץ להחליף גם את שמו הפרטי לשם "אברהם דוד בן רבי יהודה שמחה" [כפי הנראה "זכה" בדרכון פיקטיבי של יהודי בשם זה]. לאחר שעלה לארץ החליף את שם משפחתו ל"אלישוב" (אלישיב), כשם משפחת חותנו בעל ה"לשם" [ראה פריט 291]. במכתב שלפנינו ניכר כי בתחילה כתב הרב קוק את שמו האמיתי של רבי אברהם: "מו"ה אברהם בן הרב ר' משה", ושוב הניף קולמוסו לתקן את השם לשם הרשמי "דוד אברהם בהרב ר' יהודא שמחה", כשהוא מוחק את המלה "מו"ה" והמלה "משה". דף 20.5 ס"מ. כ-18 שורות בכת"י. מצב בינוני, פגעי בלאי בקפלי הנייר, משוקמים במילוי נייר.