מכתב בענין "סמיכה" לרבנות - בכתב-ידו וחתימתו של ה"כתב סופר" - פרשבורג, תר"ב

מכתב בענין "סמיכה" לרבנות - בכתב-ידו וחתימתו של ה"כתב סופר" - פרשבורג, תר"ב
מכתב נאה ומעניין, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". פרשבורג, תר"ב [1842].
מכתב להגאון רבי אהרן הלוי טויבער אב"ד בארטערקעס, אודות "סמיכה" לבנו הגאון רבי יהושע טויבער, שבא לבקש ממנו סמיכה. ה"כתב סופר" משבח את בנו הנ"ל מאד, "כי מצאתי בו את שאהבה נפשי בשעשעי עמו בשנה העברה... וגם עתה מצאתי כי למד ושנה הרבה, מלא ברכת ד' בסוגיות הש"ס והלכותיו, מלא על כל גדותיו. חריף ומפולפל על דרך ישר כאשר כבר העיד עליו כבוד אאמ"ו מאור הגולה זצ"ל... טוב בעיני אלוקים ואדם...". אך עם כל זאת, הוא מסרב לתת סמיכה כי "כבר גדר גדרתי בעדי לא אצא, שלא לצאת בקולמסי בענין התרת הוראה".
הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה מה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, וברבנות טעטינג. ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט), שם גם נדפס צילום של המכתב שלפנינו. ראה חומר מצורף (וראה פריט קודם).
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה למרות שהיה אז צעיר לימים כבן-24 שנים, כסתו היתה נתונה בין גדולי הרבנים בדורו שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש מלחמת הרבנים, אשר לחמו מלחמת ה' בהיווצרות תנועת הריפורמה הכפרנית, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה - בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
דף 27 ס"מ. 16 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול מכתב, כתמים קלים, בלאי בקפלים. רישום כתובת מעבר לדף בכתב ידו של ה"כתב סופר".