ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - מהדורה ראשונה - ספר סגולה

ספרא דצניעותא עם ביאור הגר"א - מהדורה ראשונה - ספר סגולה
ספרא דצניעותא, עם פירוש הגר"א. ווילנא והוראדנא, [תק"פ 1820]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א לספרא דצניעותא. בראש הספר: הסכמות רבני ווילנא, הקדמתו הידועה של תלמידו רבי חיים מוואלוז'ין [בה הוא מאריך על גדולתו המופלגת של רבו הגר"א], והקדמת המו"ל רבי יעקב משה מסלונים, בן-בנו של הגר"א.
אחד מספרי היסוד להבנת וידיעת שיטת הגר"א בקבלה. על קדושתה וסגולתה של מהדורה זו שנדפסה על-ידי יהודים יראי-שמים, מספר היה ה"חזון איש" מעשה שהיה, בדיבוק אחד שהביאוהו לאחד מן הצדיקים מהדור הקודם, ונאספו שם כל בני העיירה. אמר אותו צדיק: בואו ואראכם דבר פלא! נטל אותו צדיק שני ספרים שווים, אחד מהמהדורה הראשונה שנדפסה בדור שלפניהם, ואחד מהמהדורה השניה שנדפסה באותו דור [ווילנא, תרמ"ב]. עטפם בנייר ונתנם לבעל הדיבוק באופן שלא היתה אפשרות להכיר מה יש בתוך העטיפה. נטל בעל הדיבוק את הספר מהמהדורה השניה וחיבקו וגיפפו, ואילו מהספר השני נרתע באומרו איני יכול לנגוע בו. גילה אותו צדיק פשר הדבר: כי את הספר הקדוש שנדפס ע"י מדפיסים יראי שמים, לא יכול היה הדיבוק הטמא לקחתו מחמת קדושתו, ואילו הספר השני נדפס בבית דפוס שעבדו בו יהודים שנתפסו להשכלה (מעשה איש, חלק ה', עמ' קכב - בשם רבי שמריהו גריינימן בשם החזון-איש; ספר שמוש חכמים עמ' רס"ו).
סיפור דומה סיפר רבי שמואל דוד הכהן מונק (אב"ד הקהילה החרדית בחיפה), בשם חכם ספרדי ממקובלי ירושלים, שבא לפניו דיבוק והניח עליו ספר ביאור הגר"א על ספרא דצניעותא [על-פי קבלה שהיתה בידו], ולא הועיל כי הספר היה מהדפוס השני. שוב הניח עליו ספר מהדפוס הראשון ונתרפא (זכור לדוד, חלק ב', עמ' קנט). עוד הביא שם בשם הגאון רבי אליעזר גורדון מטלז, שנתנו ביד דיבוק אחד את הספר הנ"ל מדפוס ראשון, נזדעזע ה"דיבוק" וזעק בחרדה: "דער ווילנער! דער ווילנער!" [הווילנאי! הווילנאי!]. אח"כ נתנו לו ספר מדפוס שני ולא נרעש כל כך (זכור לדוד, שם).
[6], נט, [3] דף. 21 ס"מ. נייר איכותי עבה ובהיר, שוליים רחבים. תיקונים קצרים בכתב-יד. מצב כללי טוב. כתמים. פגעי עש בשוליים הפנימיים של מספר דפים, ובדפי הכריכה הפנימיים. כריכת חצי-עור [מקורית], עתיקה ופגומה.
סדר ההקדמות מתאים לעותק הוואריאנט המוזכר בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 0177999, מן הטפסים שבהם קדמה הקדמת רבי חיים מוולוז'ין להקדמת נכד המחבר.