לוחית פליז מעוטרת - מעשה ידי האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא - ירושלים, ראשית המאה ה-20

לוחית פליז מעוטרת - מעשה ידי האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא - ירושלים, ראשית המאה ה-20
לוחית פליז מעוטרת במראה מקום המקדש, בעיטורים, בכתובות שונות ובפסוקים, בהם הכיתובים: "מרדכי טווערסקי - גימטרי' - כמים הפנים אל פנים כן בלב האדם לאדם", מעשה ידי האדמו"ר הקדוש רבי מוטל'ה טברסקי מרחמסטריבקא. ירושלים, [ראשית המאה ה-20, לפני תר"פ].
פליז מוזהב וצרוב.
במרכז הלוחית, בתוך מסגרת מסוגננת עשויה בדגם צמחי, מופיע מראה מקום המקדש, המוקף בפסוק "וראיתם אותו וזכרתם", ומתחתיו כתובת: "מרדכי טווערסקי - גימטרי' - כמים הפנים א,ל פנים כן ב,לב האדם לאדם" [עפ"י הפסוק בספר משלי: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", משלי כז, יט, בתוספת שתי אותיות להשלמת הגימטריא למספר: 735 כגימטריית השם: "מרדכי טווערסקי"]. המסגרת עצמה נתונה במדליון סגלגל, ובראשו מופיעה כתובת נוספת: "Rabbiner Mordche Twersky Jerusalem, Palestine". לשולי הלוחית מסגרת נאה נוספת בדגם צמחי.
האדמו"ר רבי מרדכי (ר' מוטל'ה) טברסקי [ת"ר-תר"פ]. בנו הגדול של האדמו"ר הראשון מרחמסטריווקא רבי יוחנן טברסקי, וחתן-דודו האדמו"ר רבי דוד מטולנא. בזיווגו הראשון היה חתן הרב הקדוש רבי חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר-סלאוויטא. עוד בחיי אביו הסתופפו במחיצתו קהל חסידים, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ה כיהן בצוותא באדמו"רות ברחמסטריווקא יחד עם אחיו [מהם החלה מסורת אדמו"רי רחמסטריווקא, לכהן שני אחים יחדיו באדמו"רות, ניהלו שולחנות וקיבלו חסידים בצוותא]. בשנת תרס"ו עלה לירושלים, והיה מהאדמו"רים החשובים בעיר הקודש. נודע בקדושתו הרבה, בעל רוח הקודש. מאכלו היה בצמצום רב ובכל זאת היו פניו מאירות וזורחות. בחול המועד פסח תר"פ נפצע ע"י פורעים ערביים בדרכו לכותל המערבי, ולאחר מספר שבועות עלה נשמתו השמימה.
היה חרט אמן, וחרט גילופים מכסף ונחושת במלאכת מחשבת (אנצי' לחסידות, ג, עמ' רח). בית מדרשו של האדמו"ר "בית מרדכי" היה בחצר ישיבת "חיי עולם" בירושלים. בעמוד התפילה בבית המדרש היה לוח "שיויתי" מצויר, מעשה ידי הרבי (ראה, ש' זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 94-96. ש' זכריה אף מספר כי הצייר המפורסם הרמן שטרוק היה מגיע אל הרבי, כדי ללמוד מציוריו ודרכו באמנות). קרשי הסוכה של רבי מוטל'ה היו מחוטבים בגילופי עץ, "יודעי ח"ן אמרו, כי יש בציורים אלו צירופי אותיות ויחודים של מעלה... ובסוכה זו הפליא בצירופיו, עד שהיו בחיטוביה הרמז והפשט מאוחדים זה בזה" (ירושלים של מעלה, ב, עמ' 137. לפי המסופר שם קרשי הסוכה עצמם הגיעו אליו בירושה מאבותיו האדמו"רים). על קרשי-סוכה אלו נודע הסיפור העממי, כיצד שרף אותם ר' מוטל'ה בעצמו לצורך הצלת חיי ילד חולה. היה זה בשנת תרע"ה, בעיצומם של ימי מלחמת העולם הראשונה, והאדמו"ר השתמש בקרשי הסוכה כעצי הסקה לחימום מים עבור אמבטיות לילד החולה, בשל המחסור החמור בעצים (ירושלים של מעלה, שם חלק ב, עמ' 136-155).
בנו רבי משה טברסקי היה אדמו"ר באודיסה, ובנו השני הוא האדמו"ר רבי פנחס טברסקי אב"ד אוסטילה (תר"מ בערך - נספה בשואה תש"ג) - הנודע בשם "רבי פיניע'לע אוסטילער", מגדולי האדמו"רים בגליציה-ווהלין, וחתנו הגדול של האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא (המהרי"ד).
8X10 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שבר בשולי הלוחית. פגמים קלים. כיפופים. קורוזיה. הזהבה שחוקה.