אוסף מכתבים מרבני ליטא - שנשלחו אל רבי שרגא מאיר לייזרוביץ

אוסף מכתבים מרבני ליטא - שנשלחו אל רבי שרגא מאיר לייזרוביץ
שבעה מכתבים מארכיונו של הגאון הצדיק רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מקלם - לימים רב "חברת ש"ס" בלונדון.
• כתב סמיכה לרבנות, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה. ראזינאי (רוז'ינוי Ruzhany), תרמ"ה [1885].
• מכתב ברכת שנה טובה, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי אריה ליב ליפקין (בן-אחיו של רבי ישראל מסלנט). קראטינגא, אלול תר"ס [1900].
• מכתב ארוך (קונטרס 7 עמ' של חידושי תורה) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שרגא מאיר לייזרוביץ, שנשלח אל רבי בנימין אליהו קנטור אב"ד זאלשין. [לונדון], תרפ"ב [1922].
בסוף המכתב מבקש הרב ליזרוביץ מהרב קנטור, להעביר את המכתב לעיונו של אחיינו הרב שמואל ישראל הכהן קפלן אב"ד קולנא.
מעבר לדף האחרון של הקונטרס הנ"ל: מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של רבי בנימין אליהו קנטור אב"ד זאלשין הנ"ל, ששלח את הקונטרס אל הרב קפלן הנ"ל.
• מכתב ארוך (2 עמ') ומעניין, בדברי תורה ומילי דעלמא, בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל ישראל הכהן קפלן. קולנא, אייר תרפ"ד [1924].
• מכתב ארוך (3 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של רבי מנחם מאנעס הורוויץ. "אנווערז" (אנטוורפן, בלגיה), כסלו תרע"ג [1913].
• מכתב (2 עמ'), שאלה הלכתית בהלכות שחיטה, בכתב-ידו וחתימתו של השו"ב רבי "אברהם בהרר"ש זיידעל---, ש"ץ ושו"ב דק"ק וויהארט—".
• מכתב מעניין בכתב-ידו וחתימתו של ר' אליהו אליעזר סקולסקי. לונדון, חנוכה תרפ"ו [1925].
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה - עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש. חיבר ספרים רבים בהלכה, בתלמוד ובמדרשי אגדה, שחלקם נדפסו, אך רוב כתביו אבדו בשריפות בעיר סלונים, במלחמת העולם הראשונה ובתקופת השואה.
הגאון רבי אריה ליב ליפקין אב"ד קראטינגא (ת"ר-תשרי תרס"ג), תלמידו המובהק של דודו רבי ישראל ליפקין מסלנט (שהיה אחי אביו רבי ידידיה ליפמאן ליפקין, ואחי חותנו רבי יצחק ליפקין מזאגר). גאון מופלג מגדולי המקובלים בליטא. חיבר ספרים רבים והוציא לאור ספרי הגר"א ("אמרי נעם") יחד עם הגרש"מ ליזרוביץ. הוא גם "רב אחד מיוחד גאון וצדיק מפורסם אריה דבי עילאה" אשר חיבר בעילום שם את הספר "כללי התחלת החכמה" ללימוד חכמת האמת בכתבי האר"י עפ"י הגר"א ורמח"ל, ושם נכתב בשער הספר כי "מרוב צדקתו וענותנותו לא רצה להזכיר שמו". מט"ו ספריו יצאו לאור רק הספרים: דברי ידידיה על שיר השירים ועל חומש בראשית, אור היום, שבילי המאורות, והספר חידושי מהרא"ל שיצא לאור בירושלים ע"י רבי שרגא מאיר ליזרוביץ.
הגאון רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט) יליד קעלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (ה"לשם", מהרא"ל מקרטינגא, מהרא"ש מהריל ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. בשנת תר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
7 מכתבים. גודל ומצב משתנים.