מכתב שו"ת בכתב-ידו של בעל ה"ערוך לנר" - ושל חתנו רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד פילעהנע

מכתב שו"ת בכתב-ידו של בעל ה"ערוך לנר" - ושל חתנו רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד פילעהנע
מכתב (2 עמ'), הכולל מכתב שאלה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל מאיר פריימן אב"ד פילעהנע, שנשלח אל חותנו הגאון רבי יעקב עטלינגר, בעל ה"ערוך לנר"; ובהמשך העמוד ובצדו השני, מכתב תשובה (7 שורות - לא חתום) בכתב-ידו של בעל ה"ערוך לנר". [פילעהנע ואלטונה, תר"ל בקירוב].
רבי ישראל מאיר פריימן, שעסק בההדרת ספר "והזהיר", שלח לחותנו ה"ערוך לנר" קושיא על דברי הראשונים בענין העונשים על אכילת בשר נבלה וטרפה. חותנו השיב לו במכתב על גבי אותו דף. את ההתכתבות הזו מזכיר רבי ישראל מאיר בקצרה בהערה שהדפיס בספר "והזהיר" לספר שמות (לייפציג, תרל"ג, דף ד/1, הערה ג), וכותב: "דינים אלו קשים הם ודנתי לפני מו"ח בזה, ואי"ה בח"ב יקנו מקומם". בסופו של דבר לא הדפיס רי"מ את הדברים בחלק השני של ספרו, והתכתבות זו שלפנינו נדפסה רק לאחרונה מכתב-יד, בחלק השלישי של שו"ת בנין ציון, שנדפס בהוצאת דבר ירושלים (ירושלים, תשס"ב, סימן קעו).
הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר (תקנ"ח-תרל"ב 1789-1872), רב ראשי של אלטונה והגלילות ואב"ד אלטונה, מהבולטים שבמנהיגי יהדות גרמניה ומגדולי הלוחמים ברפורמה. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבתו של אביו רבי אהרן עטלינגר בעיר קרלסרוא, והיה מתלמידיו המובהקים של רב העיר רבי אשר וואלרשטיין בן ה"שאגת אריה". למד גם בישיבת ווירצבורג אצל הגאון רבי אברהם בינג, והיה חברם של החכם יצחק בריינס מהמבורג ורבי אליעזר ברגמן מירושלים.
בשנת תקפ"ח בערך נתמנה כראש ישיבה ורב ב"קלויז" בעיר מנהיים, ובשנת תקצ"ו עבר לכהן כרב בקהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שם הקים ישיבה חשובה. רבי יעקב עטלינגר עסק כל ימיו בהרבצת תורה, וגדולי הרבנים בגרמניה היו תלמידיו, הידועים מביניהם: רבי שמשון רפאל הירש; רבי עזריאל הילדסהיימר; רבי צבי בנימין אויערבך אב"ד הלברשטט בעל "נחל אשכול"; רבי געטש שלזינגר מדייני המבורג; רבי אליהו מונק מדייני אלטונה ובנו רבי יהודה מונק אב"ד מארבורג; רבי זאב יצחק הלוי דינר מקלן בעל מחבר "לכבוד עמודי התורה"; רבי משה ווייסקופ רבה של פריז; ועוד תלמידים ידועים שפיארו את קהילות אשכנז בדורם.
מחבר הספרים: "ערוך לנר" על מסכתות הש"ס, "ביכורי יעקב", שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" על התורה, ועוד. מייסד ועורך הבטאון האורתודוקסי "שומר ציון הנאמן". ספריו נלמדים עד היום בהיכלי התורה, ודבריו מובאים רבות בספרי הפוסקים. כבר בדורו נחשב כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות הלכתיות הופנו אליו מרחבי העולם היהודי. רבי יוסף שאול נתנזון כתב בכמה היתרי עגונות, שאינו מסכים להתיר רק אם יצטרף אליו "הגאון מאלטונא" ("שואל ומשיב", תליתאה, ח"ב, רטז; ח"ג, פז). בין רבני אשכנז הוא היה הסמכות העליונה, ואפילו הגאון מווירצבורג מהרי"ד במברגר כתב עליו: "ומאז נהגתי להביא כל הדבר הקשה לאחד מגדולי הדור, המהר"ם קארגוי ז"ל ומחותני הרב הגאון מו"ה יעקב עטלינגער... לפניהם הצעתי כל דבר הקשה" (שו"ת יד הלוי, ירושלים תשמ"ח, עמ' ס). לאחר פטירתו ופטירת ה"כתב סופר" באותה שנה, כתב עליהם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מדעעש, שהם היו "צדיקי הדור" (מעגלי צדק, ח"א, פרשת וארא).
חתנו הגאון רבי ישראל מאיר פריימן (תקצ"א-תרמ"ד 1830-1884), אב"ד פילעהנע ואוסטרובה (מחוז פוזן), מחבר ספר "ענפי יהודה" על ספר "והזהיר". התכתב רבות עם חמיו ה"ערוך לנר" בסוגיות שונות, וחלק מאותן התכתבויות נדפסו בשו"ת בנין ציון, בעיקר בחלק השלישי במהדורה החדשה של "ליקוטי תשובות - בנין ציון" (הוצאת "דבר ירושלים", ירושלים, תשס"ב).
[1] דף (כתוב משני צדיו). כ-11X14 ס"מ. נייר מכתבים דק. מצב טוב. קמטים וכתמים קלים.