מכתב מאת רבי ישראל ליפשיץ בעל ה"תפארת ישראל"

מכתב מאת רבי ישראל ליפשיץ בעל ה"תפארת ישראל"
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ, בעל ה"תפארת ישראל". חאדזייש (Chodzież), טבת תקצ"ה [1835].
מכתב משפחתי שנשלח לעיר ווראניק (וורונקי - Wronki), אל בנו הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ וזוגתו "הרבנית חשובה מ'[רת] מינע". בתוך הדברים הוא מדבר על עניני קניית ספרים והשאלתם: "...והשאלתי לך הב' ספרי'[ם], אבל גזרתי בגזירת כיבוד אב להשיבם לי אחר פו"פ [? =פורים ופסח?], כי אז תוכל לקנותם משם. גם נחלת שבעה כשיזדמן אקנה לך...".
מעבר לדף רישום כתובת "לק"ק ווראניק - לכבוד הרב המאה"ג... מ"ה ברוך יצחק ליפשיץ שליט"א"; וחתימות ונסיונות-חתימה של "הקטן ברוך יצחק ליפשיץ".
הגאון רבי ישראל ליפשיץ (תקמ"ב-תרכ"א), נודע בחיבורו הגדול "תפארת ישראל" על ששה סדרי משנה, שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונדפס במאות מהדורות עד ימינו. בן הגאון רבי גדליה ליפשיץ בעל "רגל ישרה" ונכד הגאון רבי ישראל ליפשיץ אב"ד קליווא. גאון מופלא, מגדולי יהדות אשכנז. ישב כל היום ועסק בתורה, כשהוא מעוטר בטלית ותפילין תחת מעילו העליון, ונודע לאיש קדוש וירא-אלוקים. שימש ברבנות יותר מיובל שנים, בקהילות רבות באזור פרוסיה, בהן: ווראניק, חאדזייש, דעסוי, דאנציג ועוד. מלבד חיבורו "תפארת ישראל" על המשנה, חיבר עוד חיבורים רבים, של דרשות, חידושים ופסקי הלכות.
בנו, מקבל המכתב: הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ (תקע"ב-תרל"ח), בעל "מסגרת זהב" - הוספות שנדפסו עם פירוש אביו על המשניות, גם הגהותיו הרבות בתוך פירוש ה"תפארת ישראל" פותחות בראשי תיבות "אב"י" [אמר ברוך יצחק]. גדול בתורה, איש קדוש וירא-אלוקים. כבר בבחרותו הוסמך ע"י אביו הגדול ונתקבל לרבנות בווראניק עיר מולדתו. הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא יצא למחות נגד מינוי זה [כחלק ממלחמתו של רע"א, נגד התופעה של מינוי בחורים צעירים למשרות רבנות], ראה "אגרות רע"א", מכתבים מב-מט, מחודש תמוז תקצ"ג - מהמכתב שלפנינו עולה כי בחורף תקצ"ה כבר היה רבי ברוך יצחק נשוי לאשתו הרבנית מינה, ועדיין גר בווראניק. לאחר מכן כיהן ברבנות העיר לנדסברג וכרב ראשי של מדינת מקלנבורג, ובשנת תרי"ט עבר לעיר המבורג, בה יצאו מוניטין לדרשותיו ושיעוריו והעמיד תלמידים הרבה. רבי זלמן שפיצר אב"ד וינה, חתנו של החת"ס, כתב אודותיו במכתב ש"הוא צדיק תמים לוחם מלחמת מלחמות השם באשכנז" (מילי דאבות, ח"ב, או"ח סימן ג).
[1] דף. כ-13.5X17 ס"מ. נייר עבה אפרפר. 12 שורות בכתב-ידו וחתימתו, עם סלסולים קליגרפיים אופייניים. מצב טוב. שולי המכתב התחתונים נגזרו במספריים.